תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ברכת המועדים שער א · חי
במג"א סימן תרי"ח ס"ק ט' הקשה על הרמב"ם פי"ד ממאכלות אסורות הלכה י"ז טבל ותרומה אם אי אפשר לתקן הטבל מאכילין אותו טבל שאינו קדוש כתרומה, דמשמע הא אם אפשר לתקן צריך לעשור, ואמאי לא נקט דגבי מעשר ירק בשבת לא יעשר במסקנת הגמרה, ותירץ דהר"מ מיירי בחול והקשה בנו"ב מהד"ק לאו"ח סימן ל"ו דמ"מ לא היה להרמב"ם להשמיט הך דינא דבשבת לא יעשר כמ"ש בגמרא ועי' בספר תוס' יוהכ"פ, שכ' דמשו"ה השמיטו הר"מ מדאמר רבי' א"צ לעשר משמע דאם רוצה יוכל להפריש עי"ש, והנה כבר כתבנו לעיל דגם לרבי אסור להפריש דמשו"ה נקט א"צ לעשר, כלומר כיון דא"צ לעשר בירק דהוי רק ספק דרבנן דיוכל להפריש אח"כ לא התירו אצלו שבות דהפרשת מעשרות, וא"כ עדיין קשה על הר"מ מ"ט לא נקט דבשבת אסור להפריש מעשר ירק, וזה רבות בשנים כתבתי דדווקא אי אסור הפרשת מעשרות משום טלטול וודאי אסור בשבת במעשר ירק, אמנם הר"מ דס"ל פכ"ג הלכות שבת הלכה ט"ו דטעמא דאסור משום שהוא מתקן א"כ מוטב לעשר ממנ"פ, דאי עדיף לדחות שבות דהפרשת מעשר, שפיר קעביד, ואי אמרינן דטפי עדיף לדחות איסור דטבל דרבנן א"כ עשה איסור במה שהפריש, ואי ס"ל כל מילתא דאמר רחמנא ל"ת אעל"מ, (ואפילו באיסור דרבנן אעל"מ כמ"ש האחרונים) א"כ לא מהני המעשר כלל ולא תקן מידי וא"כ יוכל לעשר ממנ"פ ודו"ק היטב: