אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ברכת המועדים שער א › ז

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ברכת המועדים שער א · ז

ו

והנה מ"ש התוס' בתירוץ הראשון לחלק דמשו"ה החמירו טפי בשופר מלולב דאפילו בזמן המקדש לא היו תוקעין בגבולין, משא"כ בלולב היו נוטל אפילו בגבולין ביום הראשון בזמן המקדש והיינו משום דשופר הוי מעשי חכמה עכ"פ י"ל כוונתם הכי דהנה בהא דשמא יעבירנו כבר כתבנו לעיל בשם הפנ"י דיש שני דרכים, או שיטעה בדין שיאמר שמותר לחלל שבת, באיסור הוצאה משום המצוה או שישכח משום בהילות המצוה, והנה בשופר יש תרי חששות שישכח ע"י בהילות המצוה וגם יוכל לבא לידי טעות דהוא יסבור דתקיעה הוי ג"כ מלאכה (כמו דס"ל לר' לוי באמת) וא"כ יטעה כמו דמותר לחלל שבת בהתקיעה גופא ה"נ מותר לחלל שבת בהוצאת או העברה ד' אמות וכיון דהוי חשש קרוב החמירו טפי, משא"כ לולב לא יוכל לבא לידי טעות כלל דבזה וודאי לא יטעה דטלטול לולב יהי' ג"כ בגדר איזה מלאכה וליכא רק חשש שישכח ע"י בהילות המצוה וכיון דלא הוי חשש קרוב כל כך לא החמירו לבטל מצוה דאוריתא ביום ראשון בגבולין ג"כ, ולפי"ז א"ש מ"ט לא ס"ל ללוי הטעם שמא יעבירנו כיון דבלולב ובמגלה ע"כ צריך להאי טעמא א"כ אמאי לא ניחא ליה גם גבי שופר לומר הטעם שמא יעבירנו, אמנם אי ס"ל דלוי ס"ל דבאמת הוי התקיעה מלאכה א"ש, דהנה הריטב"א במס' סוכה ריש פרק לולב וערבה כתב בחד תירוצא לתרץ מ"ט לא גזרו במילה ג"כ שמא יעברנו, וכתב דכיון דהמילה גופא הוי מלאכה, ומ"מ ציותה התורה לדחות שבת א"כ מכ"ש גזירה שמא יבא לידי מלאכה אחרת לא יוכל לדחות המילה, וא"כ ס"ל ללוי כיון דתקיעה גופא דחיא שבת א"כ לא נוכל לומר משום שמא יעבירנו ויבא לידי חשש הוצאה שתדחה התקיעה, ומשו"ה צ"ל דהתורה גלתה לנו באמת דשבת אסור לתקוע, משא"כ משום שמא יעבירנו לא היינו יכולין לבטל מצוות תק"ש כיון דהתורה אמרה להדיא דתקיעה גופא דג"כ הוי מלאכה ודוחה שבת מ"מ משא"כ בלולב ומגילה דליכא בעשייתן שום מלאכה מודה לוי לטעמא דשמא יעבירנו ודוק, ועפי"ז מדוייק מאוד לשון הרמב"ם בפירוש המשנה שכתב דגזרו שמא יעבירנו לפי שתק"ש אינו מלאכה, ומה בעי בזה לומר שאינו מלאכה, אמנם להנ"ל א"ש דהרמב"ם נמי ס"ל כפירוש הריטב"א שכתבנו דאי הוי תק"ש מלאכה לא היו יכולין לגזור שמא יעבירנו דכמו דמותר לעבור על מלאכת התקיעה אי הוי מלאכה, ה"כ לא צריכין לחוש לחשש איסור הוצאה, אע"ג דתקיעה הוי בעידנא והוצאה לא הוי בעידנא מ"מ אין יכולין לדחות מצוה כזו שהתורה אמרה בפירוש שלא להקפיד על איסור מלאכה שבה משום חשש שיבא לידי מלאכה, ואפשר שזהו ג"כ בכלל דבר שהתורה התירה בפירוש, אין לחכמים לגזור בזה, ועי' שו"ת נחלת בנימין סימן קט"ו שכתב ג"כ בכוונת הרמב"ם בפירוש המשנה כמ"ש ודו"ק ועיי' וילקט יוסף ח"א סימן קמ"ב:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה