אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ברכת המועדים שער א › ג

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ברכת המועדים שער א · ג

ב

ועפי"ז יש ליישב מה דנקט רבה כאן במס' ר"ת הלשון הכל חייבין בתק"ש, ובמס' סוכה, לא נקט הלשון הכל חייבין וראיתי בשו"ת כתב סופר לאו"ח סימן ק"ד שהעיר מזה, ולהנ"ל א"ש, דהנה לפימ"ש לב"ש אין החשש שמא יעבירנו שיטעה שמותר להוציא השופר ברה"ר דמהי תיתי יטעה בזה כיון דבשום מקום אין עדל"ת רק משום בהילות המצוה ישכח ויוציאנו לרה"ר, והנה טרדה, המצוה לא שייך רק משום שהכל חייבים והכל טרודים ואין מי שיזכירנו כמ"ש הר"נ דמשו"ה לא גזרו במילה שמא יעבירנו לפי שאין אחרים טרודים רק האב לבדו ואחרים יזכירו אותו ולא יבא לידי איסור הוצאה, (ועי' בלבוש או"ח סימן תקפ"ח סעיף ה') והנה עד כאן צריכין לטעמא דטרודים היכא דאין לחוש לטעות בדין, משא"כ היכא שיש לחוש לטעות בדין אפילו אינו טרוד נמי שייך לגזור שמא יעבירנו וא"כ לדידן דיש חשש שיטעה בדין לא צריך לטעמא דהכל חייבין לומר שהוא טרוד דבלא טרדה נמי יוכל לטעות, והנה מתניתין דמס' ר"ה דנקט הלשון יו"ט של ר"ה לא היו תוקעין, ולא נקט אסור לתקוע, ולמה נקט התנא בלשון סיפור מעשה מה שהיו נוהגים במקדש, וראיתי שעמד בזה בסוף ספר תיקון שלמה בחידושי הסוגיות שם, וע"כ צ"ל, דמשו"ה נקט התנא האיך היו נוהגים בתק"ש לומר דשום תנא אין חולק ע"ז אפילו ב"ש דמסתמא לא יחלוק שום אדם על מה שהיה מפורס' שכך היו נוהגין במקדש וא"כ צריך לאוקמא מתניתין גם אליבא דב"ש ולדידי' לא שייך שיטעה רק שישכח, ומשו"ה נקט הלשון הכל חייבין, כלומר והוי טרוד וישכח ויוציא השופר לרה"ר מחמת טרדות ובהילות המצוה וכן במגילה שום אדם לא יטעה לומר דעשה דמגילה שהי' רק מדרבנן דוחה הל"ת דהוצאה בשבת ועיקר החשש הוא משום שישכח מחמת טרדות המצוה, ומשו"ה נקט גם במס' מגילה הלשון הכל חייבין, (ועי' שם ד' ע"ב), אמנם לעניין לולב דאיתא במשנה, לולב ששה ושבעה דמשמע דתנא דמשנה נקט דינא, ולא המעשה שהיה ומה דנקט אח"כ כיצד נוהגים כשחל יום ראשון בשבת, היינו רק בשבת אסיר להביא בידו הלולב וזה פשיטא דכ"ע מודים משא"כ על הא דשאר הימים שחל בשבת אסור ליטול לולב על זה לא הביא שום מעשה וא"כ אינו מוכרח עכ"פ דאתיא כב"ש נמי משו"ה אשמעינן רבה דאפילו בלא חשש טרדה יש לחוש לטעות בדין שיסבור שעשה דלולב דוחה הל"ת דהוצאה ומשו"ה לא נקט הלשון הכל חייבין כלומר דאפילו בלא טעמא דטרדה גזרינן נמי שמא יעבירנו משום שמא יטעה בדין שיסבור שמותר להוציא, וא"ש רבה לשיטתו דס"ל דאפילו היכא דליכא חשש טעות בדין, נמי גזרינן שמא יעבירנו גבי טבילת כלים במס' בילה ח"י ע"א דהתם וודאי לא שייך טעות שיסבור דטבילת כלים דוחה ל"ת דהוצאה דטבילת כלים לא הוי מצוה כל כך ועי' בשאג"א סימן כ"ו ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה