תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ד · כא
ואשר אנכי אחזה גרבר' הר"מ נראה לפרש כוונה אחרת בדברי הר"מ ומקודם נעתיק לשונו בהלכות מאכ"א ואחר שנדקדק שנוי הלשון משם לכאן בהלכות חמץ נבא לכוונת דבריו הקדושים בס"ד וז"ל בהלכות מאכ"א שם הלכה ג' כיצד הוא ממשו כגון שהיה מן החלב כזית בכל שלש ביצים מן התערובות אם אכל מן הגריסין כשלש ביצים הואיל ויש בהן כזית מן החלב לוקה שהרי טעם האיסור וממשו קיים, וכן אם לא היה בתערובות כזית בכל שלש ביצים אעפ"י שיש בהן טעם חלב ואכל כל הקדירה אינו לוקה עכ"ל, הנה לכאורא הוא הדין ממש מ"ש כאן גבי חמץ דאם יש כזית בכא"פ לוקה ובאין כזית בכא"פ אינו לוקה, אמנם מ"מ להמעיין היטב בלשונו הזהב יראה שיש שנוי לשון קצת א' כאן גבי חמץ לא ביאר להדיא שיאכל כל הפרס רק שאכל כזית חמץ בתוך התערובות ושם בהלכות מאכ"א פירש להדיא שאכל כשלש ביצים דהיינו כל הפרס, ב' דשם במאכ"א בחלוקה שאין בו כבא"פ דפטור כתב להדיא ואכל כל הקדירה אינו לוקה וכאן כתב סתם דאם אין בו כבא"פ אם אכל אינו לוקה, ולא נקט להדיא כל הקדירה, אע"ג דה"נ גבי חמץ הוי דינא הכי דאפילו אכל כמה מ"מ כיון דליכא כבא"פ אינו לוקה מ"מ ידוע דלשון הר"מ הוא בדקדוק גדול, וצריך להבין שנוי הלשון מכאן להלכות מאכ"א: