אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ד › יט

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ד · יט

חי

ברש"י ד"ה מ"ט לא אמר כר"י ופרש"י דמוקי מתניתן כר"מ, נ"ל כוונת רש"י דקשה לו כיון דהזכיר ר"י בראשונה מ"ט לא פריך הגמרא מעיקרא ור"י מ"ט לא אמר כר"נ ומשו"ה פרש"י כיון דסתם משנה ר"מ משו"ה קשה ליה קודם על ר"נ מ"ט לא אמר כר"י דמוקי מתניתין כר"מ ודו"ק עוד פרש"י ר"נ ס"ל נוקשה בעינא חמור מתערובות, נ"ל דכוונתו דאע"ג דתניא כוותיה דר"י, מ"מ לא קשה מזה על ר"נ משום דר"נ ס"ל נוקשה חמיר ומשו"ה לא קתני בבריתא דר"א נוקשה משום דנוקשה הוי כ"ש כקושיית התוס' ד"ה ואלו נוקשה בעינא, ומתורץ נמי מה דקשה לכאורא האיך ס"ד דר"נ כלל לאוקמי כר"א הא אדרבא גם מבריתא ראשונה מוכח דלא כר"נ מדלא נקט נוקשה כקושיות המהרש"א, ומשו"ה כתב רש"י דר"נ ס"ל נוקשה חמור ולא הוצרך לאתויי נוקשה ודו"ק – ועוד י"ל בישוב דברי הטור מ"ש דר"א אית ליה נוקשה ג"כ, וכתבנו לעיל משום דס"ל נוקשה חמור וממילא נסתר הת"כ דר"י דשפיר מוכח דנוקשה חמיר, דהנה במס' פסחים כ"ג ע"ב בתוס' ד"ה מאי ביניהו הקשו דלימא א"ב נוקשה ותערובות דלר' אבהו אסור בהנאה ולחזקיה מותר, וכ"ת כיון דמרבינן לאכילה, הה"ד להנאה א"כ כרת נמי לחייב כלומר בתערובות ונוקשה ונשארו בקושיא, וס"ל להטור מכח הך קושיא דלעולם אמרינן כיון דאתרבי לאכילה, הה"ד להלאה, והא דלא מחייב כרת, היינו משום דנוקשה ע"כ ליכא כרת, דאי הוי כרת בנוקשה לא צריך קרא לרבות חמץ נוקשה לחמץ שבתודה וע"כ דכרת לא חייב בנוקשה, אמנם אכתי קשה עכ"פ, בתערובות לחייב כרת (וצ"ל דס"ל להתוס' דליכא קרא מיותר למעט תערובות מכרת ולא כהר"נ ובעהמ"א עי' במהרש"א שחולק על הר"נ) וצ"ל דנוקשה חמיר. וא"כ כיון דמוכח מקרא דנוקשה לא חייב כרת כ"ש בתערובות לא חייב כרת וא"כ מוכח מסוגיא דלעיל מכח קושית התוס' הנ"ל דנוקשה חמיר, וא"ש דברי הטור דר"א כיון דס"ל תערובות א"כ הה"ד ומכ"ש נוקשה דחמיר שוב ראיתי בצל"ח בד"ה מאן תנא שכתב ג"כ קצת באופן הזה ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה