תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ד · יז
ועוד י"ל דהטור הוכיח גם מדברי הרי"ף דנוקשה חמיר, דהנה הרא"ש כתב דמשו"ה פסק הרי"ף כרבנן, ולא בר"א, אע"ג דסתמא דהכא ס"ל כר"א, מ"מ איכא סתמא אחרינא לקמן מ"ח ע"ב שיאור ישרף והאוכלו פטור דליכא מלקות בנוקשה, משו"ה פסק כסתמא בתרא, והנה קשה ניהו דאיכא סתמא אחרינא לעניין נוקשה, מ"מ תערובות ליכא סתמא אחרינא ואמאי פסק ג"כ בתערובות דלא כר"א, עיין ברא"ש ובקרבן נתנאל אות י"ז, אמנם אי אמרינן דנוקשה חמיר א"ש דהרי"ף שפיר הוכיח דלית הלכתא כר"א בתערובות כיון דנוקשה חמיר ואינו לוקה מכ"ש בתערובות וי"ל עוד על דרך הנ"ל ג"כ, דהנה הא דליכא כרת בנוקשה שפיר יש להוכיח מדאצטריך יתור קרא לרבות חמץ נוקשה בתודה מוכח דליכא כרת עכ"פ בנוקשה, דאל"כ לא היה צריך קרא לרבות לחמץ שבתודה, וא"כ מתורץ קושיית הגמר' למה לא מחייב כרת אליבא דר"א בתערובות דכיון דנוקשה ע"כ אינו חייב כרת מכ"ש בתערובות ומוכח דע"כ נוקשה חמיר שלא יקשה קושיית הגמרא למה לא חייב כרת בתערובות וכיון דע"כ נוקשה חמיר שפיר פסק הטור דר"א גם נוקשה ס"ל, ולזה נתעוררתי ע"י אחד מהתלמודים המופלגים ודו"ק: