אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ד › טז

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ד · טז

טו

ולפי"ז י"ל לתרץ דעת הטור מ"ט ס"ל אליבא דר"א גם נוקשה ובגמרא מייתי סיעתא לר"י, ולהנ"ל א"ש דגמרא דמייתי ראיה לר"י, קאי אי ס"ל לר"א היתר מצל"א ואז וודאי תערובות חמיר מנוקשה, אמנם הטור ס"ל דלפי האמת גם ר"א לית ליה היתר מצל"א ועי' ברמב"ם הביא המנחת כהן שער תערובות שם' דלית ליה בשום במקום היתר מצל"א ואי לא ס"ל המל"א, אז שפיר אמרינן דנוקשה חמיר מתערובות, ויש לדייק מסוגיא דגמרא אליבא דאמת דר"א לית ליה גם בתערובות חמץ המל"א, דהנה הגמרא מסיק בקושיא כיון דר"א דריש כי כל גבי שאור בל תקטירו לעניין תערובות אמאי לא דריש נמי מכי כל, לרבות עירובו לכרת ומסיק בקושיא והנה בכל מקום דהגמרא אסיק בקושיא יש לה תירוץ, וי"ל כך דקושיית הגמרא היה אי ס"ל היתר נהפך לאיסור א"כ יש לנו קצת סברא לרבות, גם לעניין כרת והיה לדרוש כי כל לשתי דרשות כלומר כל לרבות נשים וכי כל לרבות עירובו לכרת ג"כ, והנה באמת יל"ד מה ס"ד לגמרא לומר וכ"ת כי כל ר"א לא דריש, הא אפילו כל דרבנן לא דרשי ור"א דריש מע"ש כי כל דרבנן דרשי וודאי ר"א נמי דריש, וע"כ צ"ל, דקושיית הגמרא כך, דאע"ג דר"א דריש כל אפילו למילי דלא מסתבר מ"מ שני דרשות לא דריש רק למילתא דמסתבר, עי' תוס' ד"ה מאן שמעת ליה, ומשו"ה הקשה הגמרא דלר"א דס"ל היתר נהפך לאיסור א"כ הוי לעניין כרת בתערובות נמי סברא לרבות, והיה לו לדרוש אפילו שתי דרשות, נשים ועירובו בכרת, ומשו"ה מסיק הגמרא בקושיא וא"כ מוכרחים לומר מכח הך קושיא דר"א גם כן ל"ל היתר נהפך לאיסור, וא"כ לא מסתבר לדרוש כרת לתערובות, משא"כ בשאור בל תקטירו שפיר דריש לחייב אפילו בתערובות, דלעניין הקטרה לא שייך ביטול דהו"ל כטומאת משא כמ"ש הפרמ"ג באו"ח סימן תמ"ב לעניין בל יראה דלא שייך ביטול דהוי כטומאת משא עי' מסכת' בכורות כ"ג וכיון דמוכח מכח קושיא הגמרא דר"א נמי לא ס"ל היתר נהפך לאיסור, שפיר נוכל לומר לפי האמת דנוקשה חמור מתערובות, וא"ש דעת הטור דס"ל דגם נוקשה ס"ל לר"א דעובר בלאו כיון דלמסקנא שפיר מוכח דנוקשה חמיר ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה