תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ד · יא
אמנם בעיקר האי סברא דכל שבשעת חלות האיסור כבר היה מעורב לא שייך ביטול הגם דגם בפר"ח לאו"ח סימן תמ"ז ס"ק ד' משמע קצת הכי מ"מ לא זכיתי להבין, דא"כ לא שייך כלל הפלוגתא שהביא בש"ע או"ח סימן תמ"ז סעיף ד' אם חמץ בפסח חוזר וניער או לא הא קודם פסח לא שייך ביטול כלל, (הגם שיש לתרץ דזהו לא שייך רק אי מב"מ לא בטל ואז היתר בהיתר ג"כ לא בטל כמ"ש לעיל מ"מ קשה דהא לא פליגי כלל בזה אי היתר בהיתר בטל או לא רק אם אמרינן חוזר וניעור ולסברא הנ"ל לא שייך כלל חוזר וניעור, ועי' פר"ח שם שכתב באמת דלא שייך חוזר וניעור כיון שמעולם לא נתבטל) ונצטערתי על זה עד שמצאתי ברי"ט אלגאזי למס' בכורות כ"ב ע"א גבי בהמה ששפעה חררת דם שכתב שם בדף הספר כ"ג ע"א בד"ה אשר ע"כ נלע"ד להוכיח מהאי פלוגתת הפוסקים אי חמץ חוזר וניעור בפסח דאע"ג שהיה מעורב בשעת חלות האיסור, מ"מ כיון שרק פ"א היה ניכר בפני עצמו אפילו קודם זמן חלות האיסור לא מקרי ביאתו לעולם בתערובות, עי' שם היטב ודו"ק אמנם כדי שלא לשויא אלו הגאונים בעל מל"מ והברוך טעם כטועים ח"ו, נ"ל דבר חדש לחלק דבאמת י"ל דאנו דנין רק על זמן הביטול, דהיינו בשעה שצריכין לבטל האיסור וכל שאז כבר היה מעורב אז נחשב כחתיכת איסור ולא שייך ביטול דלא שייך ביטול רק כשנופל איסור לתוך היתר ובפרט אי עיקר הביטול ילפינן מאחרי רבים א"כ בעינן כי התם דווקא שאינן מעורבין תיכף (רק היכא שיש ששים, שפיר י"ל כמ"ש הברוך טעם דאז הוי האיסור כמאן דליתא לגמרי דנתבטל מחמת עוצם מיעוטו ובטל בכל גוונא עי"ש ודו"ק) אמנם זהו לא שייך רק בדבר שנוכל לומר שהוי איסור חפצא וישנו חלות האיסור על החפץ בזה שפיר י"ל דמכיון שחל האיסור בשעה שהוא כבר מעורב בתוך ההיתר לא חל עליו שם ביטול, משא"כ אם האיסור לא הוי איסור חפצא רק איסור גברא דאז לא שייך לומר שחל האיסור על החפץ ולא יתבטל כשהוא מעורב דהא אין כאן רק איסורי גברא. שפיר י"ל דאדרבא עדיף אם בשעה שהגיע זמן האיסור כבר הוא מעורב דאז לא שייך כלל איסור גברא, דהתורה לא אסרה עליו כלל בהאי גוונא ושפיר בטל ויהי' מתורץ ג"כ סתירת המרדכי מיין שבגיגית דבטל אע"ג שבא לעולם בתערובות עיין במג"א סימן ש"כ ס"ק ה' ובנו"ב מהד"ת ליו"ד סימן נ"ד, ולהנ"ל א"ש, דהתם בדבר שיש לו מתירין ע"כ לא הוי איסור חפצא רק איסור גברא וממילא כל שאינו ניכר מעולם בפני עצמו לא חל האיסור כלל ודו"ק היטב ועי' לקמן באות כ"ד מ"ש עוד בתוס' ביאור בס"ד להסביר העניין: