אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ד › ט

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ד · ט

ח

אמנם בזה יש ליישב מה שהקשה הצל"ח וכן שאר מפורשים ג"כ מ"ט כי הגמרא משני על ר"נ מ"ט לא אמר כרב יהודה אומר, דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ התם אלא נוקשה בעינא ומשמע מלשון "דלמא" דר"נ באמת מסופק אליבא דר"מ אי נוקשה חמיר או תערובות, ומהו הספק, ועי' באבן העוזר על או"ח סימן תמ"ב שעמד ג"כ בלשון "דלמא" אמנם לדברינו א"ש דבאמת גם ר"כ מודה דאי ס"ל לר"מ מב"מ ל"ב א"כ גם היתר בהיתר לא בטל ואז בוודאי תערובות חמיר מנוקשה, אמנם אי ר"מ ס"ל נוטל"פ הוי משהו עכ"פ ע"כ ס"ל דמב"מ בטל דאל"כ האיך מוכח נוטל"פ מג"מ דלמא משום מב"מ הגעילו וא"כ כיון דע"כ ס"ל מב"מ בטל גם היתר בהיתר בטל ואז נוקשה שפיר חמור מתערובות אמנם אי ר"מ ס"ל נוטול"פ אפילו משהו לא הוי א"כ שפיר מצינן גם אליבא דר"מ לומר מב"מ לא בטל ואז ר"מ ג"כ ס"ל היתר בהיתר לא בטל וא"כ תערובות חמיר מנוקשה כמ"ש לעיל וכיון דר"כ באמת מסופק אי נוטלפ"ג חשיב משהו או דמשהו ג"כ לא הוי והנ"מ אי מב"מ בטל או לא דנימא דס"ל ג"כ היתר בהיתר לא בטל ואי היתר בהיתר לא בטל לר"מ אז גם ר"כ מודה דתערובות חמיר ומשו"ה אמר רק בלשון דלמא דבאמת ר"נ מסופק ג"כ אי לר"מ תערובות חמיר מנוקשה רק מ"מ לא מוקי כר"מ כיון שהוא מסופק ומיושב הלשון "דלמא" ודו"ק, ובעניין היתר בהיתר אי בטל או לא, עי' בנו"ב מהד"ת ליו"ד סימן קפ"ו ובספר ברוך טעם ובשו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאי ח"ב סימן קמ"ט שהאריכו בזה הרבה עיי"ש ועי' עוד בפר"ח או"ח סימן תמ"ז ס"ק ד' שכתב ג"כ לעניין חמץ בפסח כיין שהיה קודם הפסח עדיין היתר לא שייך ביטול, ומשו"ה ס"ל להני פוסקים שם דחוזר וניעור שאז בפסח מתחיל זמן האיסור ומקודם פסח לא היה שייך ביטול כלל כיון שאז היה עדיין היתר לגמרי ודו"ק, והנה עיקר הפלוגתא אי נוטלפ"ג הוי משהו עכ"פ, וא"כ ממילא במב"מ אפילו נוטלפ"ג אסור או דנוטלפ"ג אפילו משהו לא הוי הוא בתוס' מס' ע"א ס"ו ע"א ד"ה מכלל, ובהאי סברא היה ר"נ מסופק אי ר"מ ע"כ סובר דמב"מ בטל או דבמב"מ הוי הטעם לעולם נרגש וא"כ גם ר"מ סובר מב"מ לא בטל והיתר בהיתר ג"כ לא בטל וא"כ תערובות חמץ חמור ומשו"ה קאמר ר"נ "דלמא" כיון שהיה מסופק בהאי סברא ועי' בספרי תבואות השדה חלק רביעי שער לקט השדה שער ב' אות ז' ואות י' שם הארכתי בס"ד, אי גם במב"מ חשיב הטעם ומשום טעמא אסור כיון שהטעם לעולם נרגש וא"ש בס"ד עי"ש, ועי' עוד בספרי ח"ג שער טהרת חולין שער ח' אות י"ב מ"ש שם בס"ד ואין להאריך יותר בזה ודו"ק, אמנם מה שיש לעיין עוד בזה הוא דאיך היה ס"ד כלל לר"נ לומר דר"מ לא ס"ל תערובות חמץ הא כיין דס"ל נוטלפ"ג אסור ע"כ ס"ל טעכ"ע דאוריתא (ועיין בספרי ח"ג שער טהרת חולין שער ו' באות כ') וא"כ ע"כ ר"מ אית ליה תערובות חמץ נמי עי' חתס"ו ליו"ד סימן צ' שהקשה כן באמת, ותירץ דעכ"פ מלקות אינו חייב לר"מ אליבא דר"נ אפילו אי ס"ל טעכ"ע דאוריתא עי"ש, ולפי"ז י"ל נמי דר"נ מסופק באמת אי חייב מלקות ג"כ בטעכ"ע לר"מ, ומשו"ה קאמר "דלמא":

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה