אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ד › ח

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ד · ח

ד

עוד י"ל סברא אחרת בהא דרב יהודה מסתבר ליה טפי לרבות תערובות חמץ מנוקשה אפילו אי ס"ל טעכ"ע לאו דאוריתא, דהנה לכאורא יש לעיין כיון דטעם איסור בעינא ע"כ אסור מהטמאים לכ"ע א"כ אמאי יהי' מותר בתערובות הא הטעם נרגש עכ"פ, ועיין רשב"א חולין צ"ח, וצ"ל עפ"י סברת הפלתי סימן צ"ח ס"ק ד' בד"ה ועכ"פ תבנא לדינא שתיכף שהאיסור נפל לתוך ההיתר אין מבליע הטעם רק אח"כ, וא"כ כיון שבשעת נפילת האיסור נתבטל עכ"פ גוף האיסור, א"כ הטעם שנרגש אח"כ היא נועם דהתירא כיון שגוף האיסור נתבטל, ועי' בספר ברוך טעם שער התערובות, ובספר צרור החיים בסוגיא דחמץ נוקשה (ויתכן זה אי ס"ל דכל איסור שנתבטל הוי לגמרי כמאן דליתא ואיסור נהפך להיתר, משא"כ אי הוי ס"ל דאע"ג דנתבטל, מ"מ כמאן דאיתא דמיא, עי' מס' בכורות כ"ג לא לא נוכל לומר שהטעם שבא מן האיסור שנתבטל כבר יהי' טעמא דהתירא ודו"ק) וא"כ י"ל דעד כאן נוכל לומר טעם כעיקר לאו דאוריתא רק בכה"ג שנוכל לומר שגוף האיסור נתבטל תיכף בנפילתו להיתר א"כ אין איסור מחמת הטעם כיון שכבר נתבטל האיסור, משא"כ אם בשעת נפילת האיסור לא היה יכול להתבטל כגון חמץ שנתערב קודם הפסח, דאז הוי הכל היתר, והיתר בהיתר לא בטל א"כ ל"ש לומר טעם כעיקר לאו דאוריתא כיון שמרגישין הטעם ולא שייך לומר דגוף האיסור נתבטל בשעת נפילה תיכף דאז בשעת נפילה אי מיירי שנתערב קודם פסח לא היה שייך ביטול אי ס"ל היתר בהיתר לא בטל, והנה הא דהיתר בהיתר לא בטל י"ל דתליא אי ס"ל במ"מ לא בטל אמרינן דגם היתר בהיתר לא בטל, משא"כ למאן דס"ל מב"מ בטל ס"ל נמי היתר בהיתר בטל, ועי' שו"ת חתס"ו ליו"ד סימן צ"ו מ"ש ומעניין ביטול היתר בהיתר לא ידעתי לו מציאותו וכו' עי"ש, ולפימ"ש משכחת לה בחמץ קודם פסח אי נוכל לומר שגוף החמץ נתבטל והוי הטעם שנותן אח"כ טעמא דהתירא, וא"כ א"ש דר' יהודה אמר רב דס"ל מב"מ לא בטל א"כ היתר בהיתר ג"כ לא בטל שפיר יש סברא לומר דתערובות חמיר דהא מרגישין הטעם ומיירי המשנה שנעשה קודם פסח ולא נתבטל, אמנם ר"נ ס"ל דהיתר בהיתר בטל ג"כ וא"כ אי טעכ"ע לאו דאוריתא חמיר נוקשה מתערובות אמנם אחר העיון קצת לא יתכן זהו אליבא דר"מ, דר"מ ס"ל מב"מ בטל עיין ספר מלא הרועים ערך מב"מ אות כ"ג וא"כ גם היתר בהיתר בטל, אמנם לר"מ בלא"ה א"ש סברת ר"י דר"מ ע"כ ס"ל טעכ"ע דאורמיתא מדס"ל נו"ט לפגם אסור עי' חתס"ו ליו"ד סימן צ' וא"כ בלא"ה תערובות חמיר ומ"ם כאן הי' רק אפילו אי ס"ל טעכ"ע ל"ד מ"מ תערובות חמיר ודו"ק, אמנם בעיקר סברת מלא הרעים שכתב דלר"מ דס"ל נוטל"פ אסור ע"כ ס"ל מב"מ בטל דאלא"ה לא מוכח מגיעולי מדין, דדלמא הוצרכו להגעיל משום מב"מ זהו לא א"ש רק אי ס"ל דנוטל"פ משהו עכ"פ הוי, משא"כ אי ס"ל דנוטל"פ אפילו כמשהו לא חשיב ואעפי"כ אסרה התורה לא מוכח זהו כלל דלעולם גם ר"מ מצי סובר מב"מ לא בטל, ומ"מ מוכח מג"מ נוטל"פ אסיר דל"ל משום מב"מ הוצרכו להגעיל דהא אי הוי אמרינן נוטל"פ מותר אפילו משהו לא הוי ואין רציני להאריך כעת בזהו הכלל אי נוטל"פ הוי משהו עכ"פ או לא שכבר הארכתי בזה בס"ד בספרי ח"ג שער טהרת חולין שער ו' אות י"ב עי"ש ועוד בכמה מקומות ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה