אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ד › ג

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ד · ג

ב

ומעתה נחקורה לדעת נ"ט לא ניחא ליה לומר דעוברין מן העולם מדרבנן עכ"פ דאסרו לשהותו מדרבנן דלמא אתי למיכל כיון דאסור מה"ת באכילה עכ"פ ויותר מזה מצינו דגזרו מדרבנן העלאת בב"ח אפילו בעוף וגבינה, אעפ"י שאינו אסור רק מדרבנן גזרו העלאה אטו אכילה, עי' ביו"ד סימן פ"ח, ואע"ג דבנוקשה היה מקים לתרץ כיון שאינו ראוי לאכילה לא גזרו דלמא אתי למיכל, מ"מ בתערובות הו"ל לגזור, ועוד דהא מצינו נוקשה ג"כ שראוי לאכילה כגון מי פירות, עיין פרמ"ג פתיחה כוללת להלכות פסח דג' מיני נוקשה יש, וכ"ל בזה דבר חרש בס"ד, דהנה הרמב"ם סוף פ"ב מהלכות ממרים הקשה כיון דכתבה התורה בל תוסיף א"כ אמאי מצינו שכמ"פ גזרו חז"ל ואסרו כמה דברים, והא איכא בל תוסיף, ותירץ דמשום גדר וסייג יכולין חכמים לגזור, רק שלא יאמרו שאסור מה"ת עי"ש היטב ודו"ק – ומעתה נ"ל בזה דבר חדש בס"ד, דעד כאן יכולין חכמים לגזור איזה דבר אעפ"י שאסור מה"ת, היינו רק בדבר שהתורה לא נחתה לגזירה ורק משום עצמו אסרו זה יכולין חכמים משום גדר וסייג לגזור עוד דבר אחר ואסמכיה אקרא, ושמרתם את משמרתי עי' מס' יבמות כ"א ע"א, משא"כ בדבר שגזרה התורה משום איזה דבר כונו ב"י לעניין חמץ דלא אתי למיכל מיניה וחזינן שגם התורה לא גזרה רק בחמץ שיש בו כרת ולא במה שיש בו לאו גרידא א"כ אם חכמים יוסיפו ויגזרו יותר ממה שגזרה התורה לגזור אפילו באיסור לאו, שפיר נקרא בל תוסיף דמכיון שחזינן שהתורה כבר נחתה לגזירה ולא רצה התורה לגזור רק בחמץ שיש בו כרת, א"כ אם החכמים יוסיפו לגזור גם בחמץ שאין בו כרת רק לאו בעלמא הוי שפיר בל תוסיף כקושיית הרמב"ם, ומשו"ה לא גזרו חכמים בכה"ג כלל, וא"ש שיטת ר"ת דגם מדרבנן מותר לשהותו בחמץ שאין בו כרת וזהו כלל חדש בס"ד ודו"ק, ועי' ישועות יעקב או"ח סימן ח"י ס"ק ב' שכתב ג"כ כה"ג – ומעתה יצא לנו דבר חדש דאי הוי ס"ל דחמץ נוקשה רק מדרבנן, וכן תערובות, א"כ לא מצינו שהתורה לא גזרה באיזה חמץ, דהא דנוקשה אינו עובר בב"י היא רק משום דמותר לגמרי מה"ת בכה"ג וודאי י"ל דאם עכ"פ מדרבנן אסור באכילה, הה"ד נמי דאסור לשהותו דכיון דלא מצינו שום מקום לומר שהתורה לא רצה לגזור, שפיר יש כח לחכמים לגזור וזהו דעת התוס' ריש מס' פסחים דאפילו בנוקשה שאינו אסור רק מדרבנן אסור לשהותו וכן דעת המג"א ריש סימן תמ"ב בדעת התוס' והמחבר עי"ש דכה"ג שלא מצינו שהתורה לא רצה לגזור שפיר יכולין חכמים לגזור ולא הוי בל תוסיף ודו"ק ועי' שו"ת בית אפרים או"ח סימן ל' שרוצה לומר לתוס' נוקשה אסור מה"ת:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה