תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ג · יד
בגמרא תנן סכו בשמן של תרומה אם חבורת כהנים יאכלו, אלא לשמואל כיון דחם היא מבלע בלע וכו' ניתסר לגמרי שאני סיכה דמשהו בעלמא והנה יל"ד למה הביא המקשן הך דאם חבורת כהנים יאכלו, וכן ראיתי בספר שערי תורה שמדקדק בזה, ועוד מצ"ל למקשן דמיירי בחם דלמא מיירי שהפסח היא ג"כ צונן דצלי אפילו צונן בעי קליפה כמ"ש התוס' במשנה בד"ה ואם צלי הוא, עוד יל"ד באיזה סברא פליגי המקשן והתרצן דמקשן היה ס"ל דסיכה הו' הרבה והתרצן ס"ל דסיכה לא הוי רק משהו וזהו דוחק דיפלגו במילתא בעלמא ולא בסברא, והנה הצל"ח כתב באמת דפליגי בהא אי סיכה הוי משהו או הרבה עי"ש, מ"מ תמוה מילתא לומר דלא פליגי באיזה סברא ונראה ליישב דהנה ראיתי בספר שערי תורה שהביא להקשות בשם שו"ת שבות יעקב לדעת פסקי תוספת במס' ע"א ל"ה ע"ב שכתבו דשמן זית הוי חריף ומפליט אפינו בצונן א"כ מאי קאמר במשנה אם חי הוא ידיחנו ומתוך כך העלה בספר באר יעקב ליו"ד סימן ק"ג דמשנה מיירי בשמן של שאר פירות ולא בשמן זית דלא הוי חריף, עי' בספר שערי תורה פרט ז' באות כ"ח שהאריך בזה, והנה החילוק אי מיירו בשמן זית דהוי תרומה דאוריתא או בשמן שאר פירות כמ"ש בספר באר יעקב דהו' רק תרומה דרבנן יש נ"מ לעניין מצוות מבטלות זו את זו דמצוה דרבנן מבטל לדאוריתא כמ"ש במס' פסחים קט"ו ומצוה דאוריתא אין מבטלות זו את זו אמנם הירושלמי פ"ק מסכת' חלה ס"ל להיפוך דמצוות דאוריתא מבטלות זא"ז ומצוה דרבנן אין מבטל לדאוריתא עי' בספרי תבואות השדה ח"א בסוגיא דמצוות אין מבטלות, באות כ"ד מ"ש בביאור דברי הירושלמי והנה לכאורא אי מתניתין מיירי בשמן של שאר פירות דהוי רק תרומה דרבנן ואכילת תרומה הוי מצוה, ומצוה דרבנן מבטל לדאוריתא, וא"כ קשה חבורת כהנים אמאי יאכלו ועי' בספר שערי תורה שם שהאריך בזה, וצ"ל דכיון דהפסח הוא חם ונבלע השמן בבשר הפסח נתבטל השמן במקום שנבלע דכיון דאין השמן בעין לא אמרינן ביה מצוות מבטלות זא"ז, אמנם כן היינו דווקא בפסח חם שהשמן לא נשאר בעין על הבשר כלל לא אמרינן ביה מצוות מבטלות זא"ז, משא"כ אם הפסח צונן א"כ מסמא יש הרבה שמן גם על הפסח בעין ומתניתין קתני יאכלו ומשמע כמה שהוא דא"צ להסיר אפילו מה שהיא בעין ובס"ד ס"ל דסיכה הוי הרבה וא"כ קשה אמאי יאכלו ומזה הוכיח המקשן דע"כ מיירי בחם דאז נבלע בו השמן בבשר ולא אמרינן מצוות מבטלות זא"ז כיון שאינו בעין וא"כ פריך שפיר הגמרא כיון דחם היא ניתסר לגמרי וא"ש נמי דהביא הבבא דחבורת כהנים יאכלו דמזה הוכיח דמיירו בחם דאי בצונן הוי אתי דרבנן ומבטל למצוות אכילת פסח דאוריתא כיון שהיא בעץ על הבשר נמי: