אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ג › יא

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ג · יא

י

עוד י"ל דרך אחר בישוב דברי הר"מ מ"ט לא הביא בחרס רותח כאקומתא דגמרא, ונ"ל דהנה כבר הבאתי לעיל קושיית הצל"ח אי ס"ל דרוטב אינו בכלל בשר ואסור א"כ מאי פריך הגמרא למאן דאמר תתאת גבר כיון דבוננת היא אקורי מקיר ליה הא בלא"ה אסור אפילו אינו צלי מחמת ד"א וכתב הצל"ח דכשחזר הרוטב לתוך הבשר מותרת כמו שהיתה וא"כ אי לא הוי צלי מחמת דבר אחר היתה מותרת ופריך הגמרא שפיר, אמנם בחידושי אחס"ו לסוגיא זו ראיתי שכתב שלא כדברי הצל"ח וז"ל ונראה אפילו חזרה הטפה ונתדבק בבשר אוסר, דבקדשים כיון שנדחה שוב אינו חוזר ונראה, והנה אם אמנם שאינו כדאי להכריע נ"ל דתליא בהא דבאמת י"ל דלא הוי דחוי כיון שבידו לסוך הרוטב על הבשר שתחוב לבשר וכל שבידו לא הוי דחוי, אמנם לפימ"ש התוס' מס' זבחים ל"ד ע"ב ד"ה כל שבידו דלא מקרי בידו רק היכא שיש מצוה לבטל הדחוי וא"כ הכא ברוטב שנטף כיון דפשיטא דכל טפת וטפה בפני עצמו ליכא כזית וא"כ אי ס"ל דבח"ש לעניין מצוה לא עשה ולא כלום כדעת המל"מ פ"א מהלכות חמץ ומצה שהבאתי בספרי ח"ג בסוגיא דח"ש אות י"ז עי"ש א"כ ה"נ ליכא שום מצוה לדבק הטפה שתשוב לבשר וא"כ הוי"ל דחוי כסברת החחס"ו וא"כ נשארה הרוטב באיסורה ומעתה נחזי אנן דעת הר"מ האיך נוטה אם יש בח"ש עכ"פ קצה מצוה, והנה כבר האריכו בזה גדולי האחרונים ועיי' בספר שדי חמד במערכת ח"ש כלל י"ב שהביא בזה דעת הרבה גדולים, ועי' ספר ברכי יוסף לאו"ח סימן תפ"ב וגם אני בעניי הארכתי קצת בזה בספרי הנ"ל, ונ"ל להביא שתי ראיות דדעת הרמב"ם דבח"ש אפילו קצת מצוה ליכא:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה