תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ג · י
בגמרא בשלמא לרב וכו' קא מטוי פסח מחמת חמומיתיה דחרס ורחמנא אמר צלי אש, ולכאורא הוא יתור לשון קצת מה דאמר ורחמנא אמר וכו' ונ"ל דהגמרא רצה לתרץ מה דלכאורא קשה לרב נמי אע"ג דעילאה גבר ג"כ קשה כיון דכדי נטילה בפסח נצלה מחמת ד"א א"כ הך נטילה אסור מחמת עצמו ולמה לא יאסור עוד כדי נטילה כקושיית הפלתי סימן צ"א ס"ק ב' וסוף סימן ק"ה לעניין מה דאמר יקלוף את מקומו למה אינו אוסר עוד כדי קליפה כיון דהוי איסור מחמת עצמו עי"ש אמנם י"ל דבאמת אין זה דבר ברור שהפסח יהיה צלי מחמת דבר אחר ע"י הרוטב כיון דהרוטב גופא אינו צלי רק מחמת החרס וא"כ אולי אין לו כח לקבל חמימות כל כך שיוכל לצלות הפסח ג"כ שיהי' צלי מחמת ד"א ואולי בכה"ג אמרינן דכח האש נוצח חמימות הרוטב, והיינו אי ס"ל דמטוי פסח קאי באמת מפסח ולא ארוטב כמ"ש התוס' ד"ה בשלמא עי"ש רק די"ל כיון דמ"מ לעניין פסח הוי ספק אי בכה"ג הוי צלי מחמת ד"א אם יש לו כח כל כך לרוב שקבל החמימות מן החרס עכ"פ י"ל כיון דהוי ספיקא אסור הפסח עד כדי נטילה כיון דהתורה הקפידה צלי אש בעינן וודאי צלי אש ולא מה אפילו מה שהיא רק ספק אם אינו צלי מחמת ד"א כסברת החוו"ד בסימן ק"י דתורה לא דברה רק מוודאי וא"כ אפילו בספק נמי בעי כדי נטילה מפסח, אמנם כן היינו דווקא לעניין הנטילה גופא שיש לנו ספק שפיר אסור אפילו בספק צלי מחמת ד"א, משא"כ שאותו נטילה יאסור עוד כדי נטילה בזה שפיר אמרינן הואיל והוי ספק אם הוי כלל צלי מחמת דבר אחר אינו חוזר ואוסר דמוקמינן הפסח בחזקת היתר ואינו אוסר משא"כ לעניין הנטילה גופא לא שייך חזקת היתר כיון דנולד הספק בגופא ובפרט לעניין איסור משום כי אם צלי אש לא מהני החזקה דבעינן צלי אש וודאי וא"ש הלשון בגמרא "ורחמנא אמר" וכו' לתרץ החילוק מ"ט נאסור כדי נטילה ואינו אוסרת עוד כדי נטילה ודוק היטב, וכל זה א"ש אי מפרשינן הטעם בנטף מרוטבו דבעינן נטילה משום צלי מחמת ד"א כדעת היש"ש מס' חולין פרק כ"ה סימן ע' דאי הטעם משום איסור בלוע והך ומטוי פסח קאי ארוטב לא שייך כל זה דאז הנטילה לא הוי כלל איסור מחמת עצמו ודו"ק היטב: