תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ג · ו
עפימ"ש דאי ס"ל מחזיקין מאיסור לאיסור א"ל לאוקמא בחרס רותח דגם בצונן נאסרה הרוטב מספק דלמא נתבשלה כדי קליפה, א"ש ג"כ מה שהקשו המפורשים על ר' ירמיה אמר שמואל גופא, למה מתרץ רק בסולת רותח ולא מתרץ ג"כ בחרס רותח דשמואל ס"ל מס' חולין נ"ג חוששין לספק דרוסה ומאן דס"ל חוששין לספק דרוסה ס"ל דמחזיקין מאיסור לאיסור ג"כ וא"כ אפילו בחרס צונן נמי אוסר בפסח כדי נטילה כמ"ש ולכך אינו מתרץ בחרס רותח, והא דצריך לתרץ בסולת רותח י"ל דשמואל ס"ל דהרוטב לא הוי איסור בפני עצמו אפילו כשנטף מן הפסח רק האיסור היא משום צלי מחמת דבר אחר, וא"כ אם אנו מסופקים על הרוטב אם נתבשלה כדי קליפה מוקמינן לרוטב וגם הסולת בחזקת היתר ומשו"ה צריך לאוקמא ברותח דווקא, אמנם גבי פסח ס"ל לשמואל דלא שייך בחזקת היתר דמעיקרא היה בחזקת איסור נא ומחזיקין מאיסור לאיסור, ושפיר אסור אפילו בחרס צוננת דלמא נתבשלה מן הרוטב כדי קליפה דבצלול נמי איכא ספק עכ"פ אם יכול להתבשל כדי קליעה ומוקמינן לפסח בחזקת איסור רק גבי סולת דליכא חזקת איסור שפיר אינו נאסר רק בסולת רותח דווקא ודוק היטב, ומ"ש לשמואל דס"ל חוששין לספק דרוסה ס"ל נמי דמחזיקין מאיסור לאיסור, ראיתי בשו"ת אבני צדק ביו"ד סימן ל"ד שכתב ג"כ דשמואל ס"ל מחזיקין מאיסור לאיסור עי"ש ודו"ק, ובספרי ח"א שער החזקות שער ה' העליתי בס"ד דמאן דס"ל חזקה אינו מסברא רק גזה"כ ס"ל מחזיקין מאיסור לאיסור, וכפי הנראה מדברי הר"מ בפירוש המשנה ס"ל נמי חזקה הי' רק גזה"כ פ"ט ממס' נזיר וא"כ ס"ל מחזיקין מאל"א עי"ש בספרי שוב ראיתי בחוו"ד סימן צ"א ס"ק ה' שכתב ג"כ דבדבר המתערב כגון מים לא שייך לומר שנתבשל ממנו כדי קליפה ועי"ש בס"ק ח' שמיישב בזה קושיית המהרש"א שהבאתי לעיל באות ד' דהרוטב נאסר כדי קליפה, ובזה מיושב דבדבר לח המתערב לא שייך לומר שמבשל כדי קליפה ולפימ"ש לעיל א"ש הכל חדתליא בפלוגתא דר"ע ור' יוסי במס' מנחות שם אי אמרינן דלח נעקר ועכ"פ י"ל דגם לר"ע הוי ספק אי נתבשל מן הרוטב כדי קליפה, וא"ש הכל בס"ד ועי' שו"ת אבני צדק סימן ל"ד ועי' פרמ"ג יו"ד סימן ס"ח במשבצות ס"ק ט' ד"ה בדין השלישי שהאריך בזה אי דבר צלול מבשל ג"כ כדי קליפה ודו"ק: