אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ג › ג

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ג · ג

ב

כבר כתבנו לעיל בשיטת הרשב"א דמפרש המשנה בכנף מרוטבו על החרס דהטעם דבעי נטילה משום רוטב של איסור, אבל הפסח גופא לא מקרי נצלה מחמת דבר אחר, ע"י הרוטב והא דבאמת לא ניחא ליה להרשב"א לפרש דהפסח הוי צלי מחמת ד"א נ"ל דלהרשב"א היה קשה לו קושיית התוס' ד"ה בשלמא למ"ד עילאה גבר לינה הפסח אינו נאסר מחמת השפוד ויהיה צריך ליטול מקומו סביב השפוד והנה המהרש"א הקשה למה לא הקשו התוס' ג"כ למ"ד תתאה גבר דהא השפוד נתחב באמצע הפסח, ונראה ליישב כוונת התוס' דבאמת נוכל לומר דזהו לא מקרי צלי מחמת דבר אחר כיון דהשפוד נתחמם רק מחמת הפסח, ולא מאיזה דגר אחר כה"ג לא מקרי צלי מחמת דבר אחר רק למ"ד עילאה גבר, אמרינן בפירוש בגמרא דאע"ג דהרוטב נצלה רק מחמת החרס מ"מ הו"ל צלי מחמת דבר אחר הקשו שפיר התוס' א"כ יהיה צריך נטילה סביב השפוד נמי, ושוב ראיתי בהוראת שעה שכתב ג"כ כוונת התוס' כמ"ש, עכ"פ מוכח מכח הקושי' דא"כ כל פסח יצטרך נטילה סביב השפוד דכה"ג כל שאותו הדבר לא נצלה באש כמו הרוטב שנתחמם רק מן החרס אין לו כח לעשות הפסח על ידו צלי מחמת דבר אחר, משו"ה מפרש הרשב"א דהכא גבי נטף מרוטב עיקר איסור בפסח הוא מחמת בליעת הרוטב, ואפשר דס"ל להרשב"א דלפי האמת גם לרב לא אמרינן דכה"ג הוי צלי מחמת ד"א רק לרב א"ש דהרוטב עכ"פ שפיר מקרי צלי מחמת דבר אחר אפילו בחרס צוננת כיון דעילאה גבר, משא"כ שהפסח יהיה מקרי צלי מחמת ד"א ע"י הרוטב זה לא אמרינן כלל, וא"כ גם בחרס רותח לא הוי הפסח צלי מחמת דבר אחר רק הרוטב והפסח נאסר רק מחמת בליעת הרוטב, ובאמת כתבו התוס' גופא אח"כ שם דמה דקאמר בגמרא ומטוי פסח קאי רק ארוטב ואיסור הפסח הי' משום רוטב איסור שנבלע בו ואפשר שהכריחו כן ג"כ מכח הקושי' שהקשו מקודם דאם כה"ג נמי הוי צלי מחמת דבר אחר א"כ יצטרך בכל פעם נטילה סביב השפוד, ותימא על היש"ש במס' חולין פרק כ"ה סימן ע' שכתב בפשיטות דהכא בנטף מרוטבו וכו' הטעם משום דהוי צלי מחמת דבר אחר והרי גם רש"י ותוס' לא מפרשי כן רק משום בליעת רוטב איסור בפסח, ובאמת בלא"ה יש להוכיח דאיסור הפסח היא רק משום בליעת הרוטב, דהנה במשנה קתני סתם, וחזר עליו ומשמע אפילו אם אינו חזר עליו תיכף רק ששהה עד כדי שנצלה לגמרי ג"כ אוסר ואי הטעם משום צלי מחמת דבר אחר הרי לאחר שנצלה לגמרי אינו נאסר משום צלי מחמת ד"א כמ"ש התוס' ד"ה אלא למ"ד, וע"כ האיסור הוא משום בליעת רוטב של איסור דרוטב נאסרה דאז לא היתה עוד נצלה לגמרי וא"כ כשחוזר אח"כ לפסח נאסר הפסח, אע"ג שכבר נצלה כל צורכו, ומשו"ה נקט סתם וחזר אליו אפילו אחר שנצלה כל צורכו ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה