אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער ב › כב

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער ב · כב

כא

לעיל אות י"ד הבאתי קושיית הצ"ק בתוס' ד"ה אלא קדורות, שהקשה דלמא הגעלה ג"כ מהני בכ"ח והא דכתבה התורה שבירה לרבותא דאפילו בשבירה אע"ג שהטעם נשאר בחרסין מקיים מצוות ביעור נותר. אמנם לכאורא יש ליישב דא"כ לכתוב רחמנא שבירה בכלי מתכות ומרוש"ט בכלי חרס, וע"כ מדכתבה התורה הך רבותא רק בכלי חרס ש"מ דכ"ח לא מהני הגעלה, ועי' ברש"י מסכת' פסחים ל' ע"ב ד"ה דמודיית, אמנם אכתי קשה לפימ"ש לעיל באות כ' דהבלוע בכלי מתכות א"צ ביעור דהוי כמבוער ועומד כיון שסופי לפגום לגמרי רק בכלי חרס שאין הבלוע נפגמת בעצמותה צריך הבלוע ביעור א"כ ע"כ לא יכלה התורה לכתוב הך רבותא רק בכ"ח, והדרא קושיית הצ"ק לדוכתא וצ"ל דהתוס' לא ס"ל הך חילוק בין כ"ח לכלי מתכות לומר דבמתכות נפגמת הבלוע בעצמותה, וא"כ צריך ביעור גם בלוע בכלי מתכות, וא"ש דאי רק לרבותא דבשבירה נמי מקיים מצוות ביעור היה לכתוב הך רבותא בכלי מתכות, וע"כ דכ"ח איני יוצא מידי דפיו וא"ש, אמנם לדעת הר"מ וודאי צ"ל דהא דכ"ח לא מהני הגעלה, היא רק מדרבנן כמ"ש בספר צ"ק דמקדשים אין ללמוד כלל, כיון דכל עניין מרוש"ט לא הוי רק משום הנדבק בעין, ולא משום הבלוע כמ"ש במרכבת המשנה, דהנה לפימ"ש לעיל באות ט' דהא דכ"ח אינו יוצא מידי דפיו הוא רק ספק, וא"כ קשה לכאורא אמאי לא מוקמינן הקדירה בחזקת הותר, ויהי' מותר לבשל בה, וצ"ל דכאן לא שייך חזקת היתר, כיון שאין אנו אוסרים הקדירה רק משום הבלוע, ואנן מסופקים אם הבלוע יצאה משם או כשאר עדיין והבלוע יש לה חזקת איסור, ועי' בספר ישועות יעקב ליו"ד סימן צ"ו שכתב ג"כ, דמשו"ה הוצרכה התורה הגעלה ולא אמרינן דלמא כבר הקדירה אינו בן יומא דמוקמינן הקדירה בחזקת איסור, וה"נ מוקמינן הבלוע בחזקת איסור, ועי' בספר ברוך טעם שער התערובות פ"ג שכתב ג"כ דכל היכא שאנו אוסרים ההיתר רק מחמת האיסור שיש שם, לא שייך לאוקמא בחזקת היתר דאין אנו מוציאין ההיתר מחזקתו רק האיסור, אמרינן דנשאר בחזקתו וממילא אסור ההיתר ג"כ, ועי' עוד בישועות יעקב סימן קכ"ב ס"ק ג', אמנם עד כאן נוכל לומר דהבלוע יש לה חזקת איסור רק אם אין סופה לפגום לגמרי דאז עכ"פ כל זמן שהוא בכלי לא נפקע האיסור ממנה, ושפיר איכא לבלוע חזקת איסור, משא"כ אם הבלוע סופה לפגום בעצמותה לגמרי ונפקע האיסור א"כ לא שייך חזקת איסור כלל, כיון דחזקת איסור יפקע ממילא, והנה לכאורא קשה איך מהני הגעלה כלל דהא אין זה ברור שבכל פעם נפלט האיסור, ועי' בחידושי הרי"מ למס' פסחים ל' ע"ב שכתב כן להדיא דפעמים פולט, ולפעמים אין פולט ודלמא לא נפלט עכשיו בהגעלה, ול"ל דמוקמינן הקדירה בחזקת היתר, ולבלוע ליכא חזקת איסור כיון דגוף הבלוע לא תשאר לעולם באיסורא כיון דסופה לפגום לגמרי, אמנם כן היינו דווקא בכלי מתכות דהבלוע נפגמת לגמרי, משא"כ בכ"ח לא תפגם הבלוע לגמרי, ושפיר איכא חזקת איסור ומשו"ה לא מהני הגעלה בכ"ח, וא"ש מאוד לשיטת הר"מ דמקדשים אין מוכח כלל דכ"ח אין יוצא מידי דפיו כיון דאין הטעם משום הבלוע א"כ מנ"ל לרבנן הך מילתא דכ"ח לא מהני הגעלה, ולפי דברינו א"ש דמסברא יש חילוק בין ב"ח לכלי מתנות, דבכ"ח מוקמינן הבלוע בחזקת איסור, וכיון דאיכא ספק אי יוצא מידי דפיו וגם בכל הגעלות אי נפלט ע"י הגעלה ומשו"ה בכ"ח איכא חזקת איסור ובכלי מתכות מוקמינן בחזקת היתר כיון דסוף הבלוע לפגום לגמרי מוקמינן הכלי בחזקת היתר ודו"ק היטב ועי' בתוס' מס' יבמות פ"ב ע"א ד"ה שתי קופות שכתבו דליכא למימר אוקי חילין אחזקתיהו כיון דמה שנפל לתוכו אין לו חזקת היתר, וא"כ ה"נ בכלי חרס כיון דהבלוע בכל מקים שהיא יש עליה שם איסור כיון שאינו נפגמת לעולם בעצמותה כמ"ש לא מוקמינן הקדירה בחזקת היתר, ומשו"ה לא מהני הגעלה, אע"ג דהוי רק ספק אם אינו יוצא ע"י הגעלה ועי' בחידושי הרי"מ מס' פסחים ל' ע"ב כתב ג"כ דהוי ספק בכ"ח אם אינו יוצא ע"י הגעלה, ועולים שפיר דברינו בס"ד:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה