תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער ב · יא
עוד נ"ל לתרץ קושיות הגמרא א"ה הגעלה נמי לא ליבעי' דהנה באמת יל"ד דרבא משני כל יום נעשה גיעול לחברו והנה הך סברא איתא במס' זבחים ל"ז ע"א רק אליבא דר' טרפון וזהו דוחק לומר דסיפא דמשנה השפוד ואסכלה מגעילין דרק כר"ט אתיא - ונ"ל דבאמת הבישול לא מהני בתורת הגעלת כקושיות הריטב"א דבישל אינו מוצא הבליע מכל הכלי רק דבישל פועל עכ"פ שעי"ז לא נתקשה הבלוע מעולם בכלי כיון שמבשלין בכל פעם ושפיר יוכל לצאת ע"י הגעלה נמי וא"כ נמי לא קשה קושיא הראשונה דגמרא תינח שלמים וכו' אלא חטאת דאין כוונת רבא כלל דהבישל יהי' במקום הגעלה דזהו וודאי אי אפשר רק כוונתו כיון דאמרינן כל יום נעשה גיעול לחברו מסתמא מבשלין הרבה כל יום ובפרט שפוד שע"י צלי כך הי' דרכן לאכול צלי ולא נתקשה הבליעה בכלי ומהני הגעלה אפי' לשפוד וא"כ ר' פפא דמשני האי קריד והאי לא קריד אין כוונתו לתרץ סתירת המשניות רק לישב דברי רבא דמשום דמבשלין בכל יום וע"ז לא נחלקו חכמים על ר' טרפון רק דלא ס"ל דיהיה מהני הב"של במקום הגעלה וא"כ א"ש דגם חכמים מודי דעכ"פ מועיל מה שבשלו תדיר בכלים אלו דהבלוע יוצא ע"י הגעלה ג"כ, וא"כ לא קשה כלל על תירוצו של רבא דרבא הביא רק ראיה מדאמרינן כל יום נעשה גיעול לחברו דהדרך הי' לבשל הרבה ועי' בחידושי חתס"ו דצלי היו משתמשין הרבה כל השנה אפילו שלא בשעת הרגל, וא"כ לא נתקשה הבליעה מעולם ושפיר מהני הגעלה, ובא רב פפא לתרץ דברי רבא דלא יקשה עליו לא קושיא הראשונה ולא קושיא השניה דכוונת רבא היה כיון דמבשלין הרבה מהני הגעלה, דהבלוע לא נתקשה ועכ"פ הגעלה הי' צריך דהבישל גרידא לא מהני במקום הגעלה, וא"ש הכל בס"ד ועי' בספר טהרת הקדש שמביא ג"כ הך חילוקא לעניין כ"ח דגבי קדשים גם לכ"ח היה מהני הגעלה אי לאו גזה"כ דלא נתקשה הבליעה, ולפי דברינו הוא נכון דלאו ר"פ לחודא ס"ל האי חילוקא דהאי קריד דרבא ג"כ הכי ס"ל דרב פפא מיישב דברי רבא וא"ש הכל בס"ד: