תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער א · יג
והנה באמת צריך להבין מ"ט יהיו אסור קערות של בשר ושל חלב שניהם בני יומן שהודחו בבת אחת מכלי ראשון נ"ט יהיה יותר גרע מדגים שנצלו מכלי בשר דהטעם שני שבהם מותר לאכול עם חלב ממש דהיינו כותח וכאן הטעם שני של חלב שיש במים דהיינו מחלב לכלי ומכלי למים לא נתערב עם בשר ממש רק עם טעם שני של בשר שיש במים, ולמה יאסור, וכבר עמד בזה בספר מנחת כהן שם, והנה י"ל שזהו באמת דעת הפוסקים שמתירין גם בקערות של בשר ושל חלב שהודחו, והוא דעת המחבר בש"ע סימן צ"ה סעיף ג', אמנם הר"נ הסביר שיטת האוסרים בקערות שהודחו וז"ל דמאן נימא לן שלא יתערבו פליטת הבשר ופליטת החלב שלא באמצעות המים וכו' הלכך דווקא כשטעם שני עמד בהיתר בלא תערובות חלב אבל כאן שטעם שני לא עמד בפני עצמו כלל אלא תיכף כשבא לעולם נתערב בטעמו של חלב מסתברא וודאי דאסור עכ"ל הר"נ ועי' בדברי חמודות פרק כל הבשר אות קנ"ו שהאריך בזה, והנה המעיין היטב בלשון הר"נ שם יראה שדעתו דעיקר נטבנ"ט דשרי אע"ג שהטעם הולך גם מן השני לשלישי, מ"מ הך טעמא הוי קלוש ואין איסור יכול לחול עליו והלכך אם נתערבו בבת אחת לא היה עליו מעולם שם טעם שני בפני עצמו שנוכל לומר שלא חל עליו שם בב"ח שהרי מים אלו שיש בהם טעם שני נתהוה בהם טעם שני בתערובות בב"ח, ומשו"ה אסור והלכך הך דינא דקערות שהיא מבעל ספר התרומות סימן ס"א עי"ש, תלוי בזה, דאי ס"ל דנטבנ"ט מותר משום שלטעם שני אין כח כלל ליכנס לשלישי א"כ ה"נ מותר דמכיון שבאותו המים בין הטעם של בשר בין הטעם של חלב הוא רק טעם אין לו כח לאסור כלל, משא"כ אי ס"ל רק דטעם שני הוי קלוש, וא"כ בקערות שהאיסור התערובות בא כאחד אסור גם בטעם שני, וא"כ לפימ"ש לעיל אות י"א דמאן דס"ל דנטבנ"ט אין טעם שני מתפשט כלל לשלישי גם נטבנ"ט דאיסורא וודאי מותר מה"ת ורק מדרבנן אסור משום דמדרבנן חענ"נ ולא שייך נטבנ"ט, וא"כ המחבר דלא ס"ל בשאר איסורים חענ"נ אפילו מדרבנן וס"ל ג"כ להתיר בקערות שהודחו וא"כ ס"ל בנטבנ"ט וע"כ דאין הטעם מתפשט כלל משיני לשלישי וקשה לפי"ז אמאי ס"ל נטבנ"ט דאיסורא אסור דכפי הנראה אין שום חולק על זה, וכ"ע ס"ל באיסורא לא אמרינן נטבנ"ט, וצ"ל דבאיסורא החמירו טפי לגזור אטו טעם ראשון ועי' היטב בספר גינת וורדים כלל ס"ה, והנה י"ל לדעת המחבר דמתיר ג"כ בנתבשלו אע"ג שע"י בישול מוציא טעם חזק לא ס"ל ג"כ דטעם שני הוקלש, דבאמת י"ל דבישול אין מקליש הטעם רק משני לשלישי אין לו כח להבליע כלל, ומשו"ה מתיר ג"כ בקערות שהודחו ועי' מ"ש לעיל דאי אין הטעם משום דהוקלש רק דמשני לשלישי אין לו כח ליכנס או משלישי לרביעי אי מחלקינן בין נתבשלו לנצלו א"כ אפילו אין הטעם הראשון בכלי נמי הו"ל נטבנ"ט דכל משלישי לרבעי או משני לשלישי אין לו כח כלל ודו"ק ובעניין הדחות קערות עי' שו"ת משאת בנימין סימן כ' שג"כ מקיל: