תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער בליעת איסור שער א · יב
הנה בנטבנ"ט ראיתי בספר מנחת כהן בספר התערובות חלק ראשון פרק י"א שמסדר בארבעה חילוקים ואילו הן א' דגים שעלו בקערה של בשר דלא בלעי רק ע"י רותח שהאחד היה רותח או הקערה או הדגים ולא בבישול, ב' אם נתבשלו, דדעת הריב"ן בתוס' ד"ה והלכתא לאסור בנתבשלו דנתבשלו חמיר טפי שמוציא טעם ע"י האור והוי כטעם ראשון, אמנם יש עוד צד להתיר גם בנתבשלו דאיכא עכ"פ ג' נותני טעמים מבשר לקערה ומקערה למים וממים לדגים כמ"ש התוס' לעניין שלמים דאיכא ג' נותני טעמים, ועי' במהר"ם שי"ף שהקשה אמאי לא הוי ארבעה נותני טעמים הבשר הראשון במים וממים לקדירה ומקדירה למים וממים לבשר, והנה לכאורא י"ל אי לא הוי נטבנ"ט רק אם הטעם הראשון נכנס לכלי א"כ לא נוכל לחשוב מבשר הראשון למים דמה שנכנס במים הו"ל כטעם הראשון ממש, ושוב ראיתי בספר לב ארי' שעמד בזה על דברי המהר"ש, אמנם י"ל דס"ל להמהר"ש דכיון שמחלקינן בין טעם שני לטעם שלישי אלמא דס"ל דזהו אין לו מעלה כלל מה שהיה מתחלה בכלי דע"י בישול מוציא הטעם דהוי כממש, והחילוק רק בין שני לשלישי, וכיון דמן הקדירה חשוב ליה עדיין כטעם הראשון רק משם למים וממים לדגים א"כ לא ס"ל להני שיטות לחלק בין אם הטעם הראשון בכלי או באוכל כיון דבכלי נמי חשוב ליה כממש, ומשו"ה כתב שפיר דאיכא נמי טעם רבעי כנ"ל בכוונת המהר"ש ודו"ק היטב ג' בנצלו חמיר מנתבשלו, דנצלו נמי מוציא הטעם כמו בבישול וגרע מבישול דבבישול איכא ג' טעמים משום דאיכא מים ובנצלו ליכא רק שני טעמים, ומשו"ה יש פוסקים דבנצלו אפילו בדיעבד אסיר עי' ש"כ סימן צ"ה ס"ק די, ד' קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת בן יומא גרע אפילו מנצלו שמלבד שהוי כבישול ואין שם אלא טעם שני של היתר נתערבו הטעמים של בשר ושל חלב בכלי אחד ובפעם אחד, משא"כ בדגים שנצלו עמד הטעם השני בדגים זמן מה בלא תערובות כלל עי"ש היטב: