אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער א › י

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער א · י

ט

בהא דנטבנ"ט שרי י"ל ב' דרכים א' דטעם שני אין לו כח לאסור בשלישי כמו דגים בכותח אמנם טעם שני בפני עצמו אסור והראיה מקדירה שבשל בה בשר לא יבשל בת חלב אע"ג דבחלב כבר איכא טעם שני, ב' י"ל דטעם שני אין חשוב כלל מה"ת ותא דקדירה שבשל בשר לא יבשל חלב אפשר באמת דהיא רק מדרבנן והא דצריך הגעלה, אפשר דבאמת רק לכתחלה משום דאין מבטלין איסור לכתחלה מה"ת ואי בשל בלא הגעלה מותר מה"ת עי' בפרמ"ג בשפתי דעת סימן צ"ג ס"ק ג' ודו"ק ועי' בכל זה בספר גינת וורדים כלל ס"ה מ"ש בזה, והנה אי ס"ל דרק טעם שני לשלישי מותר אבל טעם שני בפני עצמו אסור א"ש דשומן שהתוכו קודם פסח בכלי חמץ לא חשוב נטבנ"ט שיהי' מותר בפסח אע"ג דהוי טעם שני מחמץ לכלי ומכלי לשומן מ"מ הטעם שני נשאר בפני עצמו ואסור עי' מג"א סימן תמ"ז ס"ק כ"ד, אמנם בשלמים שיהיו נאסרים משלמים דאתמול משום בליעת נותר, כתבו התוס' שפיר כאן ובמס' זבחים צ"ז ע"א ד"ה ואם טש דשפיר חשוב נטבנ"ט אע"ג דשם איכא בנותר טעם שני כלומר משלמים לקדירה ומקדירה לשלמים דהשתא מ"מ כיון דבשעת בליעה בקדירה לא היה עדיין שם נותר עליו וצריך השתא לחול שם נותר על הבליעה שבשלמים אמרינן שפיר דעל טעם שני לא חל שם איסור מחדש, משא"כ בחמץ בשעה שנבלע בכלי היה ג"כ חמץ רק שלא היה אסור קודם הפסח ועכשיו שהגיע זמן איסור אסור טעם שני ג"כ, ועי' היטב במג"א ס"ק הנ"ל וא"כ הקשו תוס' שפיר מחטאת דאסור לזרים והוי שם איסור תיכף כשנבלע בקדירה ולא שייך נטבנ"ט דנטבנ"ט לא שייך רק היכא שאם נאסור יצטרך לחול עליו מחדש שם איסור כמו הכא דטעם בשר הנבלע בדגים עדיין היתר אמרינן דלא חל עליו שם בב"ח על טעם קלוש כזה וכן לעניין בליעת נותר כיון דבשעה שהגיע לכלל טעם שני היה עדיין היתר דהיינו בשעה שנבלע בכלי ומכלי לשלמים שלא היה עוד נותר רק כשכבר נבלע בשלמים דהאידנא נעשה נותר למפרע אמרינן שפיר דבטעם שני לא יוכל להעשות איסור דאין הטעם חשוב כל כך שיוכל לחול עליו שם נותר, משא"כ בחטאת הרי שם חטאת עליו תיכף בשעה שנבלע בקדירה כתבו התוס' שפיר דלא הוי נטבנ"ט כלל זה נקוט בידך דכמו דאמרינן דטעם שני אינו אוסר לשלישי משום דטעם שני הוי קלוש ואין לו כח לאסור השלישי ה"נ אין יוכל איסור לחול על טעם שני, משא"כ כשכבר נאסר גם טעם שני אסור, והנה כפי הנראה מדברי התוס' שכתבו דבמקדש אוקמיהו רבנן אדאוריתא ומב"מ מה"ת בטול ברוב ולא כתבו דאע"ג דנטבנ"ט אסור בנתבשלו מ"מ במקדש אוקמיהו אדאוריתא משמע דס"ל דמאן דאוסר נטבנ"ט בנתבשלו ס"ל דאסור מה"ת דהוי טעם ממש דבליעה ע"י בישול נבלע בחוזק והוי כממשו של איסור ואסור מה"ת ומשו"ה הוצרכו לומר משום דמב"מ בטל ברוב אוקמיהו אדאוריתא ועי' היטב בספר גינוו"ר שם ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה