אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער בליעת איסור שער א › ט

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער בליעת איסור שער א · ט

ח

והנה אי ס"ל גבי נטבנ"ט שרי אפילו נרגש הטעם ועי' בספר העיטור חלק שני דף ז' ע"ב שהיה לו הגירסא כך בגמרא דגים שעלו בקערה ואעפ"י שיש בהן טעם בשר' מותר לאכלן בכותח י"ל דרב נמי לא אסור רק היכא שיש טעם דס"ל דטעם קלוש נמי חשוב, אמנם היכא דליכא טעם כלל רב נמי מודה דמותר, דאין להפליג כל כך פלוגתתם ולומר דשמואל מתיר אפילו בנרגש הטעם ורב אוסר אפילו בליכא טעמא וניחא לן טפי למימר דבליכא טעמא רב נמי מודה דמותר והנה המפורשים עמדו כאן במ"ש רב חס ליה לזרעא דאבא וכו' דליספו לי מידו דאיסורא וכי ח"ו שמואל היה משקר במ"ש לר"א לרבך יתיבי ליה, ועי' בריטב"א שכוונת שמואל על רבו אחר, ובחידושי הרי"מ למס' פסחים ל' ע"ב ראיתי שכתב דלרב אינו אסור, רק דאע"ג דליכא רק משהו אוסר משום שיש לו מתירין לאכול בלא כותח כמ"ש הרי"ף גבי פת שאפאה עם הצלי, וא"כ אם כבר ערבו עם הכותח אסור כדין מבטל איסור לכתחלה דאסור רק למי שנתבטל בשבילו ושם כשנתן שמואל לרב לאכול דגים בכותח לא היה כוונתו בשביל רב רק בשביל עצמו עשה כן דאיהו סובר דמותר לכתחלה, וא"כ כיון שלא עשה כן בשביל רב היה מותר לרב לאכול ממנו שהרי לא נתבטל, בשבילו, וז"ש חס ליה לזרעא דאבא בראבא וכו' דליספי לי כלומר שלא עירב בשבילי עי"ש, ובחידושי יעב"ץ ראיתי ששם היה המעשה שהדגים צוננים והקערה רותחת, וא"כ לרב מותר מטעם עלאה גבר, ולשמואל מותר מטעם נטבנ"ט עי"ש ובספר באר יצחק למס' חולין כתב ג"כ כה"ג עי"ש אמנם לדברינו א"ש דבאמת יל"ד לאיזה צורך ספר לנו הגמרא דשמואל אכל ואי מעשה רב אתא לאשמעינן הלא נודע זאת ממה שרצה ליתן לר"א, אמנם י"ל כך דשמואל אע"ג דמתיר נטבנ"ט, מ"מ למי שמחמיר על עצמו לא היה נותן רק כיון שאכל הוא תחלה וראה שאין בו טעם וכה"ג שום אדם לא מחמיר אפילו רב, ולכך אכל הוא תחלה וראה שאין בו טעם והיה סבור דאפילו אם ר"א ס"ל כרב רבו לאסור נטבנ"ט, מ"מ כיון שהוא אכל תחלה יבין ר"א מעצמו אם נותן לו לאכול מסתמא אין בו טעם דהא אסור ליתן לחבירו דבר שמחמיר על עצמו אפילו, וכ"ש אי ס"ל דאסור מדינא עי' בש"ע יו"ד סימן קי"ט, אמנם ר"א סבור דרב אוסר אפילו באין בו טעם, ולכך לא רצה לאכול ושאל אח"כ לרב, ואמר חס ליה לזרעא דאבא בר אבא דליספי לי מידי דלא ס"ל דהאמת שנתן לו דגים שעלו בקערה בכותח ואכל רק שסמך רב על שמואל דאם היו בדגים טעם בשר לא היה נותן לו וא"כ גם אתה היה מותר לך לאכול דמסתמא כיון שנתן לך ג"כ לאכול לא היה בהם נועם בשר ודוק שוב ראיתי בחידושי חתס"ו למס' חולין שכתב ג"כ בה"ג עי"ש ודו"ק (ועי' בספר ערך שי ליו"ד סימן צ"ה ג"כ בזה האופן ועי' בספר באר שבע שהאריך בזה):

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה