אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה חלק שני › כא

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

חלק שני · כא

כ

בתוס' ד"ה נגחו כתבו דזהו רק למשנה ראשונה דלמשנה אחרונה כיון שכל מעשי ידיו של עצמו אין שייך לרבו כלום אמנם הר"מ ס"ל דאפילו למשנה אחרונה נמי קודם כפיה עכ"פ חצי מעשי ידיו לרבו כמו למשנה ראשונה דלא דמי לגמרי למעוכב גט שחרור (ועי' בחידושי מהר"ם ברבי) והנה לכאורה יש לחלק מסברא בין מעוכב גט שחרור כגון מפקיר עבדו לחצי עבד דבשלמא במפקיר דנפקע זכית האדון לגמרי לעניין ממון שהרי לא נשאר' לו שום זכות בהעבד רק לעניין איסור גרידא שפיר אין לו כלום במעשי ידיו משא"כ בחצי עבד אפילו למשנה אחרונה עדיין נשאר לו קצת זכות לעניין ממון נמי שהרי העבד מחיייב ליתן לו שטר על חצי דמיו וכיון שיש לו עדיין קצת זכות לעניין ממון נמי שפיר אמרינן דגם במעשי ידיו יש לו (ועיי' בחידושי בית יהודה) והא דגמרא מדמי בסמוך חצי עבד למעוכב גט שחרור נבאר בס"ד, אמנם אי נימא דהך מה שהעבד מחוייב ליתן לו שטר ע"כ שיהיה חשיב כמו זכות ממון י"ל דתליא אי ס"ל שיעבודא דאוריתא שפיר י"ל דשטר נמי חשיב זכות ממון אי נמי י"ל דתליא אי אמרינ' שטר העומד לגבות כגבוי דמי דאי כגבוי דמי הו"ל שפיר זכות ממון ואע"ג דהתוס' במס' סוטה כ"ה ע"ב ד"ה וב"ה כתבו דדווקא היכא שהשעוביד עצמו עומד בספק אז אמרינן דלאו כגבוי דמי וא"כ הכא גבי עבד שהרי בוודאי חייב לו א"כ לכ"ע כגבוי דמי מ"מ י"ל דגבי עבד שמסתמא לעת עתה אין לו שום נכסים לא חשיב כגבוי וא"כ י"ל דהר"מ דס"ל גבי חצי עבד דיש לו קנס ובמעוכב גט שחרור דאין לו קנס הי' באחד משני פנים או משום כיון דס"ל שיעבודא דאוריתא בפרק י"א מהלכות מלוה הלכה ד' א"כ ממילא הך זכות שיש לו על העבד שנותן לו שטר על חצי דמיו חשיב ליה שפיר זכות ממון או דס"ל שטר העומד לגבות כגבוי דמי וא"כ כיון דיש לו עליו זכות ממון עדיין שפיר ס"ל פי"א מהלכות נזקי ממון הלכה ב' דחצי עבד יש לו קנס לרבו דאכתי לא נפקע ממנו לגמרי זכות ממון אמנם גבי מעוכב גט שחרור פסק דאין לו קנס דשם כיון דנפקע ממנו לגמרי זכות הממון שא"צ ליתן לו אפילו שטר לא מקרי תו אדון כלל עי' ברמב"ם שם הלכה א' וסוגיא דהכא דמדמי חצי עבד למעוכב גט שחרור ס"ל שעובודא לאו דאורית' או דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי בכה"ג היכא שאין לו נכסים כלל כמו בעבר ומשו"ה דמי לגמרי למעוכב גט שחרור, ועי' בשו"ת שבסוף ספר אבני מלואים סימן י"ז שם מחלק ומבאר היטב בין אלו ב' קניינים שיש לרבו בעבד קניין ממון וקניין לעניין איסור (ובסמוך נבאר עוד בס"ד) ועי' בשעה"מ פ"ב מהלכות חגיגה שרצינו לומר דמעוכב גט שחרור כיון דמותר בשפחה לדברי התוס' במס' גיטין מ' ע"א ד"ה אותו העבד וא"כ אין כופין את רבו וממילא שפיר מקרי אדון משא"כ בחצי עבד כיון דאסור בשפחה והוי הדין דכופין את רבו א"כ ממילא תו לא הוי אדון וא"כ לפי דבריו הוי הרב טפי אדון במעוכב ג"ש מבחצי עבד ובאמת הכי נמי משמע מדברי התוס' בסוגי' ד"ה מעוכב גט שחרור שכתבו דאיבעי' בגמרא לעניין אי מעוכב ג"ש אוכל בתרומה דקאי אפילו לת"ק דרשב"ג במס' כריתות כ"ד ע"ב דמעוכב ג"ש אוכל בתרומה מיבעי' ליה הכא בחצי עבד ועי' מהרש"ל מה שתמה על דבריהם עכ"פ ס"ל להתוס' במעוכב גט שחרור מסתבר יותר שאוכל בתרומה מחצי עבד ואפשר באמת לומר דאזלי נמי בהך סברא דבמעוכב ג"ש כיון שמותר בשפחה אין כופין את רבו ומשו"ה אוכל נמי בתרומה אמנם הרמב"ם פ"ט מהלכות תרומות הלכה ה' ס"ל להדיא דמעוכב ג"ש אינו אוכל בתרומה וא"כ לא ס"ל הך סברא לומר דמבעוכב ג"ש הוי אדון טפי הגם דגם בחצי עבד ס"ל דאסור לאכול בתרומה היינו משום צד חירות שבו מ"מ לעניין קנס שפיר י"ל כמ"ש דבחצי עבד כיון שצריך לכתוב לו שטר עדיין נשאר לו זכות ממון ג"כ בעבד וממילא גם חצי מעשי ידיו של הרב כמ"ש במהר"ם ברבי אליבא דהר"מ ולכך יש לו קנס ודו"ק ובסמוך נבאר הכל בס"ד:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה