תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
חלק שלישי · לד
בגמרא מרבינן קניין כסף אעפ"י שאינו שוה כסף הנה לכאורא י"ל דמשו"ה צריך לרבות אעפ"י שאינו שוה כסף דס"ד כיון דלעניין אכילת תרומה צריך שיהא לרבו עליו זכות ממון והכא אינו שות כסף והוי כמי שאין בו זכות ממון ואינו אוכל קמל"ן קרא דאפילו הכי אוכל והא דמעוכב ג"ש אינו אוכל א"ש עפ"י מ"ש לעיל דשם נפקע ממנו כח הבעלים כיון שהפקירו משא"כ הכא שמעצמו אינו שוה לא נפקע ממנו זכות הראשון שהיה לו בו ושפיר אוכל, אמנם לפי"ז יש לעיין אם בשעת קניין היה שוה ואח"כ נפחת נימא דנפקע ממנו זכות הממון ואינו אוכל ולכאורא משמע מבריית' דבכל עניין אוכל אע"ג דנפחת אח"כ מדמיו, וצ"ל דיהי' מכאן ראיה למ"ש בספרי (ח"ג בשער בית המועד שער א' אות ב') דהא דאמרינ' באם אינו שו"פ לא הוי בעלים היינו רק אם אינו שו"פ מחמת שיש גם לאחרים בו חלק משא"כ בדבר שאין לאחר אתו רק שבעצמותו אינו שו"פ כיון שעכ"פ אין לאחר חלק אתו שפיר מקרי איהו בעלים (ועי' שתרצתי כמה קושיות בס"ד) וא"כ ה"נ א"ש בשלמא היכא שהפקיר מעשי ידיו כיון שהעבד באמת שוה כמה והוא אין לו בו מחמת שהפקירו שפיר לא חשיב תו אדון שלו ואינו אוכל בתרומה משא"כ הכא מה שאינו שוה הי' מחמת עצמו מ"מ אין לאחר אתו והכל היא שלו שפיר חשיב לו כאילו היה לו זכות ממון ג"כ להיות איהו הבעלים ושפיר אוכל ודו"ק: