תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
חלק שלישי · לג
בגמר' איבעי' להו עבד שמכרו רבו לקנס מכיר וכו' והקשה הרשב"א אמאי גרע משני שותפים שקנו עבד אחד למעשי ידיו ואחד לקנס וכי אינו מכיר ועוד הקשה למה קאמר הא קאי שור והא עבד ולא קאמר משום דהבא הרי מכר העבד לקנס משא"כ בפירות דקל דלא מהני לרבנן היינו בלא מכר הדקל לפירותיו ונ"ל דצדדי האיבעי' הי' כך דהנה בהא דאין אדם מקנה דשלב"ל י"ל על שני פנים האחד דקניין לא מצי לחול על דשלב"ל השני דהקניין יוכל לחול על דשלב"ל ג"כ רק דאנן אמרינן דכל הקניין הוי רק פטומי מילי בעלמא ואין בדעתו כלל להקנות (עי' בספרי תבואות השדה חלק שני שער קניינים שער ד' שהארכתי בזה בס"ד) וא"כ וודאי או אמרינן דמשו"ה אינו מקנה משום דהוי רק מילי בעלמא א"כ ה"נ לא מהני מה דקאי עבד וקאי שור כיון דמ"מ אבא ספיקא טובא אם יבא הדבר לא גמר ומקני אמנם אי אמרינן דהטעם הי' רק משום דאין לקנין על מה לחול א"כ הכא כיון דקאי עבד וקאי שור יש לקניין על מה לחול כמו בדקל לפירותיו ומשו"ה נקט הלשין הא קאי עבד כלומר וא"כ יש על מה לחול הקנין ודו"ק:
וא"כ י"ל דאי ס"ל משו"ה אינו מכור לקנס היינו משום דהוי מילי בעלמא ולא גמר והקנה דהכי אזלא האיבעי' א"כ לא דמי לשני שותפים שקני עבד, אחד למעשי ידיו ואחד לקנס דהנה הרמ"א הביא בחו"מ סימן ר"ט דמקנה דשב"ל עם דשלב"ל דקני כמו בקנה את וחמור ועיין בשו"ת ר' עקיבא אוגר מהד"ת סימן קמ"ח שכתב בכוונת הרמ"א דקנה גם הדשלב"ל אע"ג דחמור לא קנה היינו משום דחמור לאו בר קנין הי' ועי' ברמ"א שם סימן ר"ג סעיף י' ודו"ק ויש להסביר סברת המרדכי משום כיון דבאותו קנין הקנה גם הדבר שבא לעולם ממילא חזינן דלא הוי פטומי מילי בעלמא ולכך מהני הקניין לגמרי וא"כ א"ש דשני שותפים שקני אחד למעשי ידיו ואחד לקנס דשם הוי הריעותי רק מצד המקנה דאמרינן דלא היה כוונתו להקנות שפיר אמרינן כיון דהקנה לזה גם מעשי ידיו ממילא לא הוי מילי בעלמא וקנה גם השני הקנס ועכ"פ לא גרע מהקנה דשב"ל עם דשלב"ל דמהני משא"כ הכא לא הקנה רק הקנס וי"ל שפיר דלא גמר והקנה ולא מהני ומתורץ קושי' הרשב"א בס"ד ודו"ק: