שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ה · כה)
והנה הרמב"ם בפי"א מברכות הל"ט וז"ל כל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר סוכה לולב כו' מברך עלי' בשעת עשיי' שהחיינו ואם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהם שהחיינו בשעת עשיי' מברך עליהם שהחיינו בשעה שיוצא יד"ח בהן עכ"ל. ובפ"ו מסוכה הל' י"ב וז"ל כ"ז שנכנס לישב בסוכה כל שבעה מברך קודם שישב אקב"ו לישב בסוכה. ובלילי יו"ט הראשון מברך על הסוכה ואח"כ על הזמן ומסדר כל הברכות על הכוס נמצא מקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב ואח"כ מברך על הזמן עכ"ל. ולכאורה קשה דאם נאמר דגם דעת הרמב"ם כדעת התוס' סוכה הנ"ל דברכת זמן שמברך בשעת עשיית הסוכה פוטר גם על של חג. א"כ יקשה הלא בירך זמן בשעת עשיי' ואיך יברך אח"כ זמן שנית. ובהכרח צ"ל דהרמב"ם בפ"ו מסוכה הנ"ל מיירי שלא בירך בשעת עשיי' וא"כ צריך לברך בשעת קיום המצוה כמ"ש הרמב"ם בפי"א מברכות שהבאנו לעיל. ומסדור לשונו בפ"ו מסוכה הלי"ב משמע כן שלא בירך בשעת עשיי'. דהנה במה שכתב ומסדר כל הברכות על הכוס נמצא מקדש מעומד ומברך לישב בסוכה ויושב. לכאורה האי דהשמענו נמצא מקדש מעומד הוא למותר. דהא בראשית ההלכה הנ"ל התחיל כ"ז שנכנס לישב בסוכה מברך כו' א"כ מבואר דעתו שצריך לברך קודם שישב וא"כ בליל יו"ט ראשון שמסדר על הכוס ממילא ידעינן דצריך לקדש מעומד כיון דברכת הסוכה צריך לברך קודם שישב. אבל רבינו במתק לשונו הנעים מתרץ קו' הרמב"ן והרשב"א בסוכה. דז"ל הג' סוכה מ"ו א' ת"ר העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו נכנס ליישב אומר אק"ו כו' היתה עשוי' ועומדת אם יכול לחדש בה דבר מברך אם לאו לכשיכנס לישב בה מברך שתים. אמר ר' אשי חזינא לרב כהנא דקאמר להו לכולהו אכסא דקדושא עכ"ל הגמ' והקשה שם הרשב"א וז"ל י"מ דלתנא דמתניתא כ"ז שלא בירך זמן בשעת עשיי' שמברך אותה בשעת כניסה וזמן זה עולה לו אף לרגל. ורב אשי אשמעינן דרב כהנא אינו מברך זמן כלל בשעת עשיי' הסוכה אלא זמן דסוכה מנח לי' עד ליל סוכות שמקדש על הכוס ומסדר עליו הברכות והזמן עולה לשניהם כו' ולא מסתבר דהא תנאי קפדי לברך זמן בשעת מעשה כדקתני בהדיא העושה סוכה מברך שהחיינו וקתני נמי אם יכול לחדש דבר מברך מיד דחייב לברך זמן מיד היכא שביק לי' עד שעת כניסה. א"ו דלתנא דמתניתא בשעת מעשה מברך זמן על הסוכה וכשנכנס בה בליל חג חייב לומר זמן אחר מדין הרגל ואין זה יוצא בזמן של סוכה כלל. ואתא ר' אשי ואמר שיכול הוא לפטור עצמו עכשיו בזמן אחד כיון ששניהם באין עליו בליל תג והוא שיסדר ברכת הסוכה על הכוס לאחר קדוש ויאמר אח"כ זמן ויעלה לו זמן לסוכה ולחג. אבל לא בא ר' אשי לפטור משמעת שבשעת מעשה עכ"ל ודחוק הכונה בדברי ר' אשי ומשו"ה מפרש הרמב"ם דבאמת ר' אשי לא פליג על התנא דמתניתא ולכו"ע צריך לברך בשעת עשיי' ורק דר' אשי ותנא דמתניתא פליגי בפלוגתא אחריתי וקאי על הא דמסיים הברייתא ואם אינו יכול לחדש בה דבר לכשיכנס לישב בה מברך שתים. וע"ז קאי דברי ר' אשי שמסדר על כסא. והוא דדעת הרמב"ם דברכת הסוכה צריך לברך קודם שישב כמ"ש להדיא כאן בהל' י"ב ומשו"ה בלילי יו"ט כשמברך על הכוס מחויב לקדש מעומד. אמנם דעת הרא"ש דיוכל לקדש מיושב והא דכתיב בסוכות תשבו היינו עכבה וא"כ אף שמברך כשישב מקרי ג"כ עובר לעשיתן. ומובא שני הדיעות בשו"ע סי' תרמ"א עיי"ש בט"ז והנה הגר"א שם בסי' תרמ"א בבאורו כתב דפשטות הסוגיא הוא כדברי הרמב"ם מדקאמר הג' כשנכנס לישב מברך משמע שצריך לברך קודם שישב עי"ש בהגר"א בארוכה והנה לפי שיטת הרמב"ם דהברכה לישב בסוכה צריך לברך קודם שישב ממילא בליל יו"ט הראשון צריך לקדש מעומד. והנה דעת הכלבו מובא בב"י או"ח סי' רע"א (וכן הסכים הגר"א מדברי התוס' ברכות מ"ג] דקדוש צריך להיות מיושב עיי"ש אמנם דעת הרמב"ם חזינן בבירור שדעתו דקדוש יכול להיות אף מעומד וכמו שרמז הב"י שם מדברי הרמב"ם סוכה הנ"ל וא"כ בהא הי' מחולק תנא דמתניתא עם ר' אשי. דתנא דמתניתא סובר דקדוש הוא ג"כ מיושב. וא"כ כיון דברכת סוכה צריך להיות קודם שישב א"כ לא נוכל לסדר על הכוס. ומשו"ה קאמר הברייתא לכשנכנס בה מברך שתים והיינו בלא כוס. משום דאא"ל לברך על הכוס כיון דהקדוש צריך להיות מיושב והברכה שעל הסוכה צריך לברך קודם שישב. ור' אשי סובר דקדוש יכול להיות מעומד וא"כ ממילא מסדר על הכוס ומקדש מעומד ומברך אח"כ לישב בסוכה ויושב או שנוכל לומר דר' אשי לא פליג אתנא דמתניתא אלא דמבאר דברי התנא דמתניתא בהא דקאמר לכשיכנס לישב מברך שתים. באורו שהוא מסדר על הכוס והיינו משום דהקדוש יכול להיות מעומד. ומיירי הכל היכא שלא יכול לברך בשעת עשיי' כגון שלא חדש בה דבר. וא"כ דברי רבינו מדוקדקים ואין בהם שום יתור. דבראשונה כתב שצריך לברך קודם שישב. ואח"כ כשמביא דינו של רב אשי דבלילי יו"ט מסדר על הכוס בהכרח צריך לסיים דנמצא דצריך לקדש מעומד משום דתלי זב"ז. והדברים נחמדים בעז"ה: