אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ה · כב)

כא)

ולבאר דברי הירושלמי הנ"ל צריכין להקדים כל דברי הירושלמי. וז"ל שם אית תני תני הילך מצה הילך חמץ. אית תני תני הילך חמץ הילך מצה מ"ד הילך מצה שהוא חביב. מ"ד הילך חמץ שהוא תדיר. א"ר לוי כל המשמרות היו נתונים בדרום. א"ר יוסי מתני' אמרה כן חל יום אחד להפסיק בנתיים. ר' יודא בן טיטוס בשם ר"א קרא מסייע להדין תנא ועתה מה יש בידך חמשה לחם תנה בידי או הנמצא ואחימלך מן המשמר היוצא עכ"ל הירושלמי. והנה הושב הכהן בחידושיו ליומא שם מיישב מה שחמה המל"מ בפ"ד מכלי המקדש על השמטת הרמב"ם האי דינא דמתני' האמור בשלהי סוכה ובעצרת אומר לו הילך מצה הילך חמץ. ותי' הושב הכהן וזהו תוכן דבריו לפי המבואר שם בסוכה פלוגתא דרב ורבב"ח דרב אמר סוכה ואח"כ זמן משום דחיובא דיומא עדיף ורבב"ח סובר זמן ואח"כ סוכה דתדיר עדיף. ופריך שם הגמ' לרב מהאי מתני' דהילך מצה הילך חמץ [ושתי הלחם שהוא חמץ הוא חובת היום ומצה שהיא לחה"פ היא תדיר] ומשני רב תנאי היא אבא שאול אומר הילך חמץ הילך מצה. ומסיק הגמ' והלכתא סוכה ואח"כ זמן. וכתב שם התוס' ד"ה והלכתא ול"ח דסתמא דמתני' דהילך מצה הילך חמץ. א"נ דלחה"פ מקרי ג"כ חובת היום עיי"ש בתוס' [והנה תי' השני של התו' דלחה"פ מקרי חובת היום תמה ע"ז בתשו' נובי"ק או"ח סי' ל"ח בדברים נכונים ומהגהת הרש"ש נעלם דברי הנוב"י הנ"ל] ודעת הרמב"ם הוא אף דקיי"ל דסוכה ואח"כ זמן בכ"ז קיי"ל כמתני' דהילך מצה הילך חמץ. משום דלכאורה קשה בהא דפריך הגמ' לרב ממתני' דהילך מצה הילך חמץ ומשני אביי תנאי היא אמאי לא אמר שהוא אומר כאבא שאול. ע"כ מפרש דהא דפליגי ת"ק דמתני' דסובר הילך מצה הילך חמץ ואבא שאול סובר הילך חמץ הילך מצה פליגי בהא דתנא דמתני' סובר דבזיכין קודמין למוספין והשתי הלחם קרב אחר המוספין כמבואר ברמב"ם פ"ח מתמידין הל"א. והלא קיי"ל בזבחים צ' דכל הקודם להקרבה קודם לאכילה וכן פסק הרמב"ם בפ"ט מתמידין. וא"כ ממילא אמר הילך מצה ברישא משום דקדמי להקרבה ממילא קדמי לאכילה משא"כ אבא שאול הלא הוא סובר דמוספין קודמין לבזיכין משום דבזיכין כתיב וביום וביום לאחר כמבואר ביומא ל"ד וא"כ ממילא היה הקרבת הבזיכין לאחר הקרבת שתי הלחם ג"כ מהטעם וביום וביום לאחר ולכך סובר הילך חמץ ברישא דכיון דקדמי להקרבה קדמי לאכילה. ומביא ראיה שמצא בתוספתא זבחים פי"א לחה"פ קודם לשתי הלחם כשהוא מחלק בעצרת אומר הילך מצה הילך חמץ. אבא שאול אומר שתי הלחם קודמין ללחה"פ כשהוא מחלקן בעצרת אומר הילך חמץ הילך מצה מפני ששתי הלחם חביבות שקודמים זא"ז בהקרבה כך קודמין זא"ז באכילה. וא"כ הא דאמר רב תנאי היא לאו דרב ס"ל כאבא שאול אלא פרושו דהפלוגתא דפליג הת"ק עם א"ש פליגי בזה אי בזיכין קדמי למוספין או מוספין קדמי לבזיכין ולא תלי בפלוגתא דחיובא דיומא עדיף אי לא. וא"כ משו"ה לא אמר רב אנא דאמרי כאבא שאול משום דהוא פלוגתא אחרת. ומשו"ה א"ל דכיון דפסקינן דסוכה ואח"כ זמן פליג על המתני' דהילך מצה הילך חמץ:

דזהו פלוגתא אחרת האמור בהתוספתא וא"כ לפ"ז שפיר השמיט הרמב"ם זה הדין דהילך מצה הילך חמץ. דכיון שהוא פוסק דמוספין קדמי לבזיכין. וגם מלשונו בפ"ח מתמידין הל"א משמע דתיכף אחר המוספין קרב שתי הלחם וגם הוא פוסק דכל הקודמין להקרבה קודמין לאכילה וא"כ בהכרח לית לי' דינא דמתני'. אלא כא"ש דהילך חמץ ברישא וזה ידעינן ממילא מכל קבוץ הלכותיו שהביא וא"כ מוכרח הוא להיות הילך חמץ הילך מצה זהו תורף דבריו:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה