שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ה · ב)
וראיתי בתשו' ושב הכהן בחלק החדושים למס' יומא שהראה מקור לדברי רבינו מירושלמי שלהי סוכה מהא דאמר שם הירושלמי א"ר לוי כל המשמרות היו נתונות בדרום א"ר יוסי מתני' אמרה כן חל יום אחד להפסיק בנתים. ר' יהודה בן טיטוס קרא מסייעא להדין תנא ועתה מה יש תח"י חמשה לחם תנה בידי או הנמצא "ואחימלך מן המשמר היוצא" ומפרש הק"ע שם הא דקאמר קרא מסייע להאי תנא קאי על ר' יהודה דמתני' דמשמר היוצא נוטל חמש ומשמר הנכנס שבעה. שתים משום שכר הגפת דלתות ומהשתים האלו לא נטל הכה"ג מחצה כמבואר ביומא י"ז עי"ש ולא נשאר רק עשרה חלות לחלוק ונטל הכה"ג חמש שהוא מחצה כן פי' הק"ע אמנם הוא לא ניחא ליה בפי' הק"ע משום דהוא דלא כהלכתא. ומש"ה מפרש הא דאמר "ר' יוסי מתני' אמרה כו' הוא כפי' הק"ע. "חל יום אחד להפסיק" הוא פסקא דמתני'. וע"ז אמר ר' יהודה בן טיטוס קרא מסייע להאי תנא. משום דלכאורה קשה בהא דקאמר ואחימלך ממשמר היוצא הלא אחימלך היה כה"ג ומה לי שהוא ממשמר היוצא או ממשמר הנכנס וכמו שהקשה הק"ע והפ"מ ועוד אף אם נימא שהוא ממשמר היוצא דהא קי"ל כרבי וא"כ איך ימצא אצל אחימלך חמש כיון שהיה כה"ג ומש"ה מפרש דהמעשה בעת שבא דוד אל אחימלך היה בשבת שחל יו"ט בשבוע שאחריה. ואחימלך לא היה אז כה"ג שאירע לו פסול ונתמנה כה"ג אחר תחתיו. וא"כ א"ש לשיטת הרמב"ם דחל יום אחד להפסיק דמשמר שזמנו קבוע נוטל עשר ומשמר הנכנס נוטל שתים וכה"ג נוטל מחצה מכל משמר. וא"כ נשאר למשמר היוצא חמש ולמשמר הנכנס נשאר אחד ומש"ה בקש דוד מאחימלך תנה לי חמש וזהו דקאמר הירושלמי ואחימלך ממשמר היוצא ועי"ש שהאריך לפי חשבונו היה המעשה הזה קודם חג העצרת מהוכחת הכתובים [שמואל א' כ"א] דכתיב ויהי החודש וישב המלך על הלחם לאכול כו' נמצא היה זה בר"ח וכתיב ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד כו' ויקם יהונתן מעם השולחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כו' נמצא היה זה שני בחדש וכתיב ויהי בבוקר ויצא יהונתן השדה ס' נמצא שזה היה בשלישי בחדש ובו ביום שלח יהונתן את דוד דכתיב ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום כו' ויקם וילך כו' ויבא דוד נובה אל אחימלך כו' ועתה מה יש תח"י חמשה לחם תנה בידי. ומזה מוכח שהיה חג של עצרת וא"ש שהיה ר"ח סיון יום ד' וביום ג' בחדש שהוא ע"ש שלח יהונתן את דוד ובא לנוב בשבת כמבואר במנחות צ"ח לפי המסקנא דשם ועצרת היה חל ביום שני בשבוע שאחריה וא"כ היה חל יום אחד להפסיק בנתיים היה נוטל משמר היוצא חמש לפי שיטת הרמב"ם הנ"ל וכנ"ל. וא"כ ממילא מוכח דאף בעצרת שהוא רק חד יומא ג"כ הדין כן. דא"א לומר דמיירי המעשה שהיה ביו"ט אחר. בחג הפסח או בחג הסוכות. איך נשתהה דוד כ"כ מיום שהלך מיהונתן שהיה בשלישי בחדש עד שבא בנובה בשבת שני ימים קודם הרגל זהו תוכן דברי הבעל ושב הכהן ועי"ש שהאריך בזה ובאמת היא עצה עמוקה וראוין הדברים למי שאמרן: