שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ה · א)
כתב הכ"מ שה עפ"י פיה"מ לרבינו שם בסוכה נ"ו במתני' חל להיות יום אחד אחר השבת או קודם השבת משמר שזמנו קבוע נוטל עשר ומשמר המתעכב נוטל שתים ופי' שם רבינו שמשמר המתעכב הוא המשמר שלא כשאר לו רק יום אחד כגון אם אירע רגל ביום ב' דאז משמר הנכנס הוא משמר המתעכב והוא שמתעצל לבא בשביל שאין לו לעבוד רק יום אחד כי ברגל כל המשמרות שוות ולכן מתעצל לבא [ותרגום ויתמהמה ואתעכב] ובשביל זה הוא נוטל שתים ומשמר היוצא נוטל עשר. וכן להיפך אם חל יו"ט אחרון ביום ה' דאז משמר היוצא הוא משמר המתעכב מטעם זה שהוא מתעצל לבא בשביל שאין ל לעבוד רק יום אחד וכנ"ל לכן הוא נוטל שתים. ומשמר הנכנס נוטל עשר זהו תורף דברי רבינו בפיה"מ. אבל הראב"ד פי' כפי' רש"י דמשמר המתעכב קרי לכל המשמרות והם נוטלים שתים ומשמר שזמנו קבוע המה שני משמרות של אותה שבת והם נוטלין עשר חלות וחולקין ביניהם עי"ש בכ"מ ועי' בלח"מ שם שהקשה על רבינו שכתב דגם עצרת דינו הכי אמאי כיון שעצרת הוא רק יום אחד וא"כ נשאר ימים היתרים להם לבד ולא יתעצלו לבא ועי"ש מה שתי'. ובר מן דין מאין הוציא הרמב"ם לפרש המתני' כן ולא כפי' רש"י וכל הראשונים: