אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ד · ע)

סט)

אבל לדעתי מעיקרא ל"ק איך משכחת כהנים בהיכל בלא עבודה. עפ"י מ"ש בחבורינו בסה"מ במ"ע רכ"ג שהקשינו שם על סדר רבינו בהשקאת הסוטה דחשיב שם לקיחת המים והעפר אחר כתיבת המגילה ובקרא כתיב לקיחת העפר קודם כתיבת המגילה. וכתבנו שם דלדעת רבינו דאסור לכנוס להיכל שלא לצורך העבודה בביאה רקנית כמ"ש בפ"ב מביאת מקדש. ומה שהתירו לבא להיכל וק"ק לתקן היינו משום דא"א בענין אחר. ובכ"ז מהדרינן לעשות הקל הקל ומש"ה כהן וישראל יכנס כהן כמבואר שלהי ערובין וברמב"ם פ"ח מביאת מקדש. ולדעתי נראה הא דכתב רבינו בפ"ח מבית הבחירה הל' כ"ג וכל הנכנסין להיכל לתקן יכנסו בתיבות ותמה שם הכ"מ דהלא ממתני' דמדות משמע לכאורה דוקא בקדשי הקדשים צריכין ליכנוס בתיבות שלא יזונו ומנ"ל לרבינו דאף בהיכל כן עי"ש אמנם לדידי נראה דטעמו של רבינו הוא משום ביאה רקנית. וכמו בטמא שכתב רבינו בפ"ג מביאת מקדש שאם נכנס דרך מגדל למקדש אינו אסור רק מדרבנן משום דלא מקרי ביאה והוא מגמ' שבועות י"ט ה"נ בביאה רקנית אם נכנס שלא כדרך ביאה אינו עובר בלאו דואל יבא בכל עת. א"כ כל מה דאפשר לתקן שלא יעבור על הלאו דואל יבא מחויב לתקן. א"כ אף בהכנסו להיכל לתקן מחויב לכתחלה לבא בתבות שלא יהיה נקרא דרך ביאה. וח"כ בהא דצותה התורה ליקח עפר מקרקע המשכן להשקאת סוטה אשר העפר היה מקרקע ההיכל כמבואר בסוטה וברמב"ם פ"ג מסוטה ואם כי הליכתו לצורך העפר בהיכל לא היה צורך עבודה דהא השקאת סוטה לא מקרי עבודה ועי' בפיה"מ לרבינו מנחות פ' שתי מדות במתני' רביעית מה הי' משמשת. בכ"ז ל"ק דגזה"כ הוא דמחויב הכהן לכנוס בהיכל לקחת העפר. אבל בכ"ז כיון שהוא שלא לצורך עבודה א"כ כל מה שנוכל למעט שלא יהיה הליכתו בחנם מהדרינן כמו בתקון המקדש כמ"ש. וא"כ כ"ז שלא נמחקה המגילה אם אמרה אינה שותה לא כייפינן לה לשתות. משא"כ לאחר שנמחקה המגילה משקין לה בע"כ כמבואר כ"ז בגמ' סוטה וברמב"ם בהל' סוטה ומש"ה כתב דלקיחת העפר היה אחר כתיבת המגילה והארכנו שם בחבורינו בדברים נעימים וא"כ לפ"ז לפמ"ש הרמב"ם בפ"ז מיו"ט הלי"א דבמועד משקין הסוטות והוא מהירושלמי שקלים וא"כ משכחת ברגל כהנים שנכנסו להיכל שלא לעבודה. אמנם הא תינח בפסח וסוכות משא"כ בחג השבועות לא השקו הסוטות דהא לא השקו רק בחוה"מ. ומלשון הגמ' משמע דבכל הג' רגלים הזהרו שלא יגעו. אבל בלא"ה ל"ק לפמ"ש בחבורינו בל"ת קס"ג דדעת רבינו הוא דיתור בגדים דפסילה עבודתו הוא רק יתור בגדים של בגדי כהונה כגון שני כתונת או שני אבנטים. אבל אם לבש בגדי חול על הבגדי כהונה זה לא מקרי יתור בגדים כמ"ש רבינו להדיא בפ"י מכלי המקדש הל"ה וז"ל כשם שהמחוסר בגדים עבודתו פסולה וחייב מיתה כן הותר בגדים כגון שלבש שתי כתונת או שני אבנטים או כהן הדיוט שלבש בגדי כה"ג עכ"ל וא"כ הוא דוקא בגדי כהונה ובאמת הוא מחלוקה בירושלמי שלהי עירובין בזה אם בגדי חול מקרי יתור בגדים וגם הוא מחלוקה בבבלי זבחים י"ט כמו שביארנו שם בעז"ה בארוכה. א"כ משכחת טומאת ע"ה אף בהיכל אף שאין רשאי לכנוס רק לעבודה והיינו שלבש בגדי חול על בגדי הכהונה וא"כ לא מהני טבילתם כמ"ש התוס' נדה הנ"ל שהבאנו לעיל בשם המשנ"ח:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה