שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · סז)
[ודע דבהאי ענינא יש לנו להעיר בדברי רבינו בפ"ה מתמידין שפוסק דשתי הלחם ולחה"פ אפייתן בפנים ואין דוחין השבת והקשה שם הלח"מ כיון דאפייתן בפנים א"כ נפסלו בלינה ואמאי א"ד שבת. ובחבורינו בסה"מ שורש העשירי כתבנו דדעת רבינו דכלי שרת אין מקדשין אלא לדעת א"כ לא:
איכפת לן אף שיאפה בפנים ולא יפסל בלינה. אמנם בכ"ז יקשה מה שהקשה שם הלח"מ מהא דחביתי כה"ג אפייתן דוחה שבת משום דנתקדשה בכלי ונפסל בלינה. ואם נאמר דאין כ"ש מקדשין אלא לדעת א"כ גם בחביתי כה"ג יאפה מע"ש ועי"ש מ"ש בזה וכעת נ"ל לומר דנ"מ בין שתי הלחם ולחה"פ לחביתי כה"ג דבשלמא לחה"פ אם כי התנור אין מקדשן שלא לדעת בכ"ז יקדשו אח"כ במה שיניחם על השולחן וכמו שאמר הגמ' מנחות צ"ז השולחן מקדשם עי"ש וכן שתי הלחם שחיטת הזבח מקדשם וא"כ שפיר נוכל לומר דבאפייתם בתנור אין בדעתו להקדישם ותנור אין מקדש אלא לדעת. משא"כ חביתי כה"ג אם לא יתקדשו בהתנור ע"י מי יתקדשו. וזה אין סברא לומר דבעת שיקריבם אל המזבח להקריבם כי אז יקדשם המזבח דבודאי בעינן שיתקדשו מקודם שיקריבם למזבח. אמנם לפי המבואר דכלי שאין לו תוך אין מקדש. והנה השולחן פליגי ר' יוסי ורבנן דר' יוסי סובר דמסגרתו למעלה ורבנן סברי דמסגרתו למטה. וברמב"ם לא מצאתי הדין איך הי' המסגרת אמנם בודאי הלכה כרבנן דמסגרתו למטה וא"כ השולחן לא היה לו תוך וא"כ לא יתקדש הלחה"פ ע"י השולחן ובהכרח שנתקדשו בהתנור וא"כ יהדר הקושיא אמאי א"ד השבת: