אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ד · סו)

סה)

וראיתי עוד שם בטו"א שהתפלא על הר"ש בספ"ק דטהרות ככרות קודש שבתוך גומותיהם ומים המוקדשים נטמא אחד מהם בשרץ כולן טמאות. בתרומה מטמא אחד ופוסל אחד שפי' הר"ש דמיירי שהככרות היו מונחות כל אחד בגומא שלו וכן מים המקודשים ובקודש טמא הכל מטעם צרוף כלי. וככרות של קודש בודאי א"צ לכלי דהא אף לחמי תודה א"צ להתקדש ע"י הכלי דהא בשחיטת הזבח נתקדשו. אמנם מדרבנן מצרף אפי' שא"צ לכלי ואפי' כלי שאין לה תוך ג"כ מצרף כן כתב הר"ש באמת לפי שיטת רש"י והבאנו לעיל באות ג' ד' דתרומת לחמי תודה בעי דוקא כלי א"כ נוכל לומר דמיירי בלחמי תודה ומקרי צריך כלי] ודחה הטו"א פירושו והקשה הא אפי' מדרבנן אין מצרף אלא שירי מנחה דוקא שהוא צריך כבר לכלי עי"ש. אמנם לפי דברינו גם שיטת הר"ש הוא כשיטת רבינו דמדרבנן הכלי מצרף כל קודש כמ"ש לעיל ופירושו נכון. אמנם הקשה שם עוד על רבינו הרמב"ם וז"ל והרמב"ם גורס התם ככרות הקדש שבתוך גומותיהן מים המקודשים פי' מים שנעשו על טהרות הקודש ונטמא ככר אחד בשרץ ונגע הככר הטמא בשני והשני בשלישי ואפי' הן מאה כולן טמאין ואע"פ שלא נגע במים שבככר אלא כל ככר בחברו נטמאו כולן שחבת הקודש עושה כאלו נגעו במים שבתוך כל ככר שהן נעשין תחלה הוא שנגעו בככר וטמאו עכ"ל רבינו והקשה הטו"א לפ"ז א"כ נתוסף עוד חומר בקודש מבתרומה א"כ הו"ל למחשב במתני' דחומר בקודש מתרומה דמני כל המעלות הו"ל למחשב גם זה. והלא גם מעלה דאחורים ותוך דקתני כל אחד במקומו ובכ"ז מני בחומר בקודש א"כ גם זה המעלה אם כי קתני כאן בטהרות בכ"ז הו"ל למחשב גם במתני' דחומר בקודש בין יתר המעלות עי"ש. אמנם יש עוד להתבונן דכיון דדעת רבינו דצרוף כלי שייך אף בכלי חול ואף שא"צ לכלי כמ"ש לעיל א"כ יקשה באמת למה מיאן רבינו מלפרש כפי' הר"ש ומדוע בחר פי' אחר. אבל באמת האיר לנו רבינו אליהו בפירושו למס' טהרות פי' משנה זו וז"ל שם ככרות הקודש כו' כדתנן השני שבחולין מטמא משקה חולין ופוסל אוכלי תרומה השלישי שבתרומה מטמא משקה קודש ופוסל לאוכלי קודש שכל הפוסל את התרומה כגון שני מטמא משקה חולין ותרומה להיות תחלה. וכל הפוסל את הקודש כגון שלישי שעושה רביעי בקודש מטמא משקה קודש להיות תחלה אבל שלישי בתרומה אינו מטמא משקה תרומה משום דאינו פוסל התרומה דאין שלישי עושה רביעי בתרומה. והכא דנטמאת בשרץ לאו דוקא אלא אפי' נטמאת אחד מהם בידים נמי כולן טמאות דהראשונה נעשה שלישי מחמת הידים ומטמאה המשקין בתוכה להיות תחלה שכל הפוסל הקודש מטמא משקין להיות תחלה וחזרו המשקין ומטמאין הככר להיות שני ומטמא הככר להיות שלישי וחזרה הככר השני ומטמאה המשקין שבתוכה להיות תחלה והמשקין מטמאין אותה להיות שני והיא מטמאה את הככר השלישי להיות שלישי וחזרה השלישי וטמאה להמשקין להיות תחלה והמשקין מטמאין אותה להיות שני וכן עד אלף ככרות כולן טמאות ושרץ דקתני משום תרומה דאפי' נטמאת אחת מהן בשרץ מטמא שנים ופוסל אחד דהראשונה נעשית ראשון מחמת שרץ וכן המשקין שבתוכה ראשון ומטמאה הככר השני להיות שני וחזרה השניה ומטמאה למשקין שבתוכה להיות תחלה והככר שני כמו שהיתה ופוסלת הככר השלישי להיות שלישי ושוב אינה מטמאה המשקין שבתוכה דשלישי אינו פוסל את התרומה ואינו מטמא משקה תרומה עכ"ל הטהור. וא"כ לפי פירושו הוא הכל הטעם משום דקודש חמור מתרומה דבקודש שלישי עושה רביעי ובתרומה לא וא"כ ליכא שום מעלה נוספות. דהא רביעי בקודש ושלישי בתרומה הלא מני בחומר בקודש בין המעלות וא"כ זהו ג"כ נכלל. ולפ"ז מיושב קושיתינו בהא דלא ניחא לרבינו לפרש כפי' הר"ש דמאי חדושי אשמעינן המתני' דטהרות דכיון שהוא מטעם צרוף כלי והלא צרוף כלי קחשיב במתני' דחגיגה אמנם לפי פירושו אם כי זה נכלל בכלל רביעי בקודש ושלישי בתרומה בכ"ז אין מבורר בהדיא במתני' דטהרות ולא הזכיר רביעי בקודש ושלישי בתרומה. רק בזה ממילא ידעינן דכיון דבקודש איכא רביעי ממילא כל הככרות טמאין. משא"כ אם נאמר כפי' הר"ש דמטעם צרוף כלי א"כ הלא מבואר להדיא זאת במתני' דטהרות. וראיתי בחבורו הגדול בפ"ט מטו"א הל"י וז"ל ככרות הקודש שהיה בהן גומות ובתוך הגומות היה משקין של קודש ונגע שרץ באחת מהן ונגעה הראשונה בשניה ושניה בשלישית אפי' מאה כולן ראשון לטומאה עכ"ל ולפי פי' רבינו הגר"א הלא המה רק שני לטומאה. אמנם ברור בכוונת רבינו הרמב"ם במה שאמר כולן "ראשון" לטומאה. כוונתו על המים שהמים נעשין אפי' עד מאה לעולם ראשון וא"כ הככרות נעשים שניים. וכן מבואר להדיא בפירושו להמשנה בפ"א דטהרות שם וז"ל ואמנם ירצה בהן מים יהיו על טהרת הקודש כו' ואלה הככרות אוכלין של קודש ואם נגע השרץ באחד מאלה הככרות ונגעה הראשונה בשניה ושניה בשלישית ושלישית ברביעית וכן אל לא תכלית כולן טמאין מפני המשקין מועט אשר בכל ככר מהם כי זה המשקה תחלה ואע"פ שהמשקה אינו אשר נגע בככר השני אך מפני חבת הקודש חשבנו היות המשקה שבתוך הגומא הוא אשר יגע בכל ככר מהן וישוב כל ככר מאלו הככרות שני לטומאה מאה מפני המשקה שהוא תחלה עכ"ל הנה מבואר דהככרות המה נעשים שני ורק המשקים נעשים תחלה וממילא ע"י המשקים דנעשים תחלה נעשים הככרות שני. א"כ כוונתו בחבורו ג"כ כנ"ל מפני שהמשקין נעשין לעולם תחלה ומש"ה מטמאין הככרות לעולם והאי ראשון דקאמר קאי על המשקה ולא על הככרות דהככרות נעשים שני מפני המשקים דנעשים תחלה והיינו רק בקודש משום דבקודש שלישי עושה רביעי אבל לא בתרומה וכדברי רבינו הגר"א ז"ל והדברים ברורים בעז"ה:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה