אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ד · נז)

נו)

ולדעתי נראה דגם לרש"י איכא טומאת ידים במקדש והוא עפ"י דברי הרמב"ן בחולין ל"ג א' בהא דפריך שם הגמ' על המתני' השוחט ולא יצא דם לא הוכשר ונאכלין בידים מסואבות ופריך שם הגמ' אי מתני' איירי בקודש לתכשר בחבת הקודש. והקשה שם הרמב"ן וז"ל א"ל והא אין טומאת ידים במקדש כדאמרי' בפסחים זכינו שאין טומאת ידים במקדש וכי מתכשרי מאי הוה איכא למימר ה"מ בעבודות שאינם כשרות אלא בכהנים אבל באכילת בעלים יש טומאה במקדש לידים שאין בעלים זריזין לשמור ידיהם עכ"ל ואם כי קושיתו לא זכיתי להבין. דהלא המתני' איירי בסתמא אף בקדשי קלים כגון שלמים ותודה וא"כ הבשר נאכל חוץ מעזרה רק בירושלים א"כ שמה יש טומאת ידים. וצ"ל דקושיתו מנ"ל להג' להקשות דלמא איירי מתני' דוקא בחטאת ואשם דלא מתאכלי רק בעזרה ושמה ליכא טומאת ידים. אבל בכ"ז חזינן דדעת רבינו הרמב"ן לחלק הא דאין טומאת ידים במקדש היינו לענין עבודה אבל לענין אכילה שפיר יש טומאת ידים אף במקדש וכן הוא באמת שיטת רש"י חגיגה י"ח ב' במתני' ד"ה ולקודש מטבילין וז"ל אבל לאכול שלמים או חטאת ואשם לכהן יש מעלה שצריך להטביל ידיו במ' סאה ואעפ"י שאינן אלא סתם ידים שלא נגעו בטומאה דאורייתא המטמאה את כל הגוף עכ"ל ולכאורה הלא חטאת ואשם נאכלין בעזרה וא"כ ליכא טומאת ידים ובהכרח שדעתו כדעת הרמב"ן דלענין אכילה יש טומאת ידים אף במקדש. ודברי רש"י והרמב"ן הנ"ל נעלם מבעל גליון הש"ס ירושלמי בפ"ב דחגיגה הל"ה שתמה שם על הק"ע. ודברי הק"ע הוא ממש דברי רש"י והרמב"ן הנ"ל עיי"ש וא"כ א"ש הא דגזרו ואמרו דפגול מטמאה את הידים]:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה