שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · לט)
(טז) ואם כי לכאורה מדברי רבינו בפ"י מטומאת אוכלין הלט"ז משמע דלא משכחת מדאורייתא הכשר בקדשים כי אם משקה שיפלו בחוץ מבית המטבחיים. וז"ל שם משקה בית המטבחיים בעזרה והוא דם קדשים והמים שמשתמשין בהם שם טהורין לעולם ואין מתטמאין ואין מכשירין ודבר זה הלכה מפי קבלה לפיכך כל דמי זבחים אינו מקבל טומאה ואינו מכשיר. והואיל ודם קדשים אינו מכשיר קדשים שנשחטו בעזרה לא הוכשרו בדם שחיטה ואין לבשר קדשים הכשר אלא במשקין שיפלו על הבשר חוץ במשקה בית המטבחיים עכ"ל והוא מהגמ' פסחים כ' האי בשר דאתכשר במאי אלימא דאתכשר בדם והאמר כו' מנין לדם קדשים שאינו מכשיר אי במשקין והאמר ריב"ח משקה בית מטבחיי' לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין אמר ר"י א"ש כגון שהיה פרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר ועדיין משקה טופח עליה עיי"ש בגמ' א"כ מוכח דלא משכחת הכשר מדאורייתא בקדשים כי אם רק בפרה שהעבירה בנהר ובשעת שחיטה עדיין משקה טופח עליה עיי"ש בגמ' וא"כ עצים ולבונה וקטורת לא משכחת הכשר מדאורייתא אם לא בחבת הקדש דהא אם לאחר שנתקדשו בכלי ואז שוי' אוכל הלא אז המה בעזרה וא"כ משקה בית מטבחיי' אין מכשירין. ואם נאמר ששפך עליהם מים מקודם שהי' בעזרה והי' משקה טופח לאחר שנתקדש בכלי. הלא בעת שבא עליהם המים לא הי' אז אוכל כי מתי מרבינן מקרא דוהבשר דעצים ולבונה המה אוכל מפאת חבת הקדש הוא רק לאחר שנתקדש בכלי. אבל מקודם לא נעשה אוכל. וא"כ איך יועיל המים שבא עלי' מקודם שנעשה אוכל: