שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · ל)
(ז) והנה הפליתי בסי' ה' הקשה בהא דאמר הג' חולין א והנה מ"א ר"נ ור"ע ור"י אמרי אפי' למ"ד אדם אוסר דשא"ש היינו בא"י אבל בישראל לצעורי קמכוין. א"כ לפ"ז מאי מקשה הג' לעיל מהא דהשוחט חטאת בשבת לע"ז חייב שלש חטאות הא אין אדם אוסר דשא"ש הא גבי הקדש ששוחט לעצמו ל"ש הסברא לצעורי קמכוין מי יצער וא"כ בודאי כונתו לאסור עיי"ש. אמנם לדעתי נראה דמעיקרא קאמר שם הגמ' ר"נ ור"ע ור"י אמרי אין אדם אוסר דשא"ש בסתמא ולא הזכירו הסברא דלצעורי קמכוין. אלא דסוברים דבכל גווני אמרי' אין אדם אוסר דשא"ש ולא מהטעם דלצעורי קמכוין משא"כ במסקנא הזכיר הג' הסברא דמטעם לצעורי קמכוין. ואם כי הפליתי לא ניחא לי' בחלוק זה אמנם להדיא כתב המשמרת הבית סברא זו דמעיקרא הוי סברי ר"נ ור"ע ור"י דאין אדם אוסר דשא"ש בכל גווני ולא מחמת הטעם דלצעורי קמכוין והפליתי בעצמו הביא דברי המשמרת הבית עיי"ש ולדעתי הדבר מוכרח לומר כן דמעיקרא דאמר הג' ר"נ ור"ע ור"י דאמרי דאין אדם אוסר דשא"ש מקשה הג'. מהשוחט בשבת לע"ז. וממטמא ומדמע. ומשנים אוחזין בסכין. ואח"כ כשאומר הג' בטעמם משום דלצעורי קמכוין מקשי הגמ' רק ממטמא ומשנים אוחזין בסכין אבל מהשוחט בשבת לע"ז לא מקשה והיינו כנ"ל כיון דהטעם הוא משום דאמרי' דלצעורי קמכוין א"כ ל"ש זאת בקדשים ונכון מאד: