שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ד · כא)
מעתה לפ"ז נאמר דאף לר' מתני' בירושלמי הנ"ל דמוקי במחתה בכל יום ובשל כסף שהי' ד' קבין ומטעם דזקוק לכליין. וכמו שהביא הראב"ד שהבאנו לעיל באות י"ד מוכרח הוא דגם ר' מתני' סובר בהא כשיטת הרמב"ם דהיכא דא"צ לכלי דלא מצרף לעצמו שמטמא ה"ה דמפסיק גם בין שני החצאין החיצונים שלא יטמאו שניהם ע"י צירוף הכלי רק אותו שנגע לבד הוא טמא. משום דלכאורה צריכין להתבונן בסברת ר' מתני' דבהמחתה של כסף שהיה בה ד' קבין זקוק לכליין. בשלמא בשירי מנחות שפיר קאמר הירושלמי לעיל דזקוק לכליין. והיינו דהא אף לאחר שניטל הקומץ מהמנחה בכ"ז השירי מנחה נשאר בקדושתה קדוה"ג שייך שפיר לומר הסברא דזקוק לכליין. והיינו דמקודם שלא נקמצה היה צריך להיות כל העשרון בהכלי וא"כ היה נצרך כל העשרון להכלי. וא"כ אף לאחר שניטל מאתה הקומץ ולא נשאר רק השירי מנחה אם כי השירים לא נצרך עוד להכלי. בכ"ז כיון דמקודם היתה זקוק לכליין וגם אח"כ לא נפקע קדושתה שפיר יצדק הסברא גם בשירי מנחה דהכלי מצרפן. משא"כ הד' קבין שהיו מונחים בהמחתה של כסף הלא אח"כ שניתן מהמחתה של כסף לשל זהב שלשה קבין א"כ מהקב הרביעי נפקע קדושתו דהלא מורידין אותו לאמה וא"כ איך יצדק ע"ז זקוק לכליין. ובהכרח צ"ל דדעת ר' מתני' דכיון דבהמחתה של כסף היה צריך ליטול הד' קבין אם כי באמת לא היה ניצרך רק ג' קבין והקב הרביעי הלא מורידו לאמה אח"כ. אבל כיון דס"ס בעת שקבלו בהמחתה של כסף כל הד' קבין מקרי על כל הד' קבין עוד קדוה"ג וזהו הכוונה זקוק לכליין שאמר ר' מתני' כלומר דכיון שקבל בהמחתה של כסף כל הד' קבין אזי כל העת שמונחים בהמחתה יש על כל הד' קבין עוד שם קדוה"ג כאשר היה עדנה וזהו נקרא זקוק לכליין ורק אח"כ כשמערה ממנה לשל זהב ג' קבין ואז נפקע הקדושה מהקב הרביעי. וזהו לדעתי ביסוד הפלוגתא בין ר' בון ובין ר' מתני' דר' בון סובר דאף בעוד שהוא בהמחתה של כסף נפקע שם הקדושה מהקב הרביעי ולא נשאר בקדושה רק הג' קבין הנצרך לערות בהמחתה של זהב ומש"ה הוכרח לאוקמי במחתה של יוה"כ ורב מתני' סובר דכל הד' קבין עודם בקדושתם כל העת שמונחים בהמחתה של כסף ומש"ה מוקי דמיירי אף במחתה של כל יום: