אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ד · ג)

ב)

ולדעתי גם דעת הרמב"ם הוא כן שאחז בשיטת הרי"ף דבפ"ה מטבו"י מתני' ב' האשה שהיא טבו"י לשה את העיסה וקוצה לה חלה ומפרישה ומניחתה בככישה או באנחותה ומקפת וקורא לה שם. ופי' שם הר"ש דהחלה הי' מונח בכלי אחד והעיסה מונחת בכלי אחרת ומקפת וקורא לה שם היינו משום דחלה בעי הקפה דמצוה להרים בהקפה עיי"ש הרי חזינן דהיכא דלש עיסה שיש בה כשעור ונתחלק אח"כ א"צ שתהי' בכלי אחד ורק הקפתו כמו הקפה בעלמא שיהא סמוך. אמנם מלשון הרמב"ם פ"ח מטומאת אוכלין לא משמע כן. וז"ל שם הלי"ז וכן האשה שהיא טבו"י לשה את העיסה וקוצה לה חלה ומפרישתה ומניחתה בכלי ונותנתה עם שאר העיסה כאחת ומקפת על הכל כדי לתרום מן המוקף ואח"כ קוראה לה שם ואומרת הר"ז חלה עכ"ל. הרי חזינן דאף בעיסה שהי' כשעור ונתחלקה צריך להפריש הכל בכלי אחד. והיינו כשיטת הרי"ף דכיון דאין בכל אחד כשעור אם כי נתחייבה בעת הלישה בכ"ז הקפה שלה לא מקרי רק שיהא בכלי אחד. אמנם נגיעה לא בעי. ולדעתו זהו כונתו במה שהאריך וכתב ומקפת על הכל כדי לתרום מן המוקף" דלמאי אצטריך לכתוב. דכיון דכתב דמניח הכל בכלי אחד. א"כ ממילא המה מוקפים. א"ו דאתי לאשמעינן דלא בעינן נגיעה והיינו שיהא מונחים בכלי אחד אבל א"צ שיגעו זב"ז ומשו"ה כתב ומקפת על הכל כדי לתרום מן המוקף. היינו במה שנצרכים להניחם בכלי אחד הוא רק מטעם הקפה ולא מטעם חיוב דהא נתחייבו בעת הלישה. וא"כ ממילא א"צ נגיעה. אמנם בהיכא דלא לש כשעור ורק הסל מצרפן לחייבם אז לא מהני צרוף סל לחוד אלא בעי אף נגיעה שלא יקשה עלי' קושית הריב"א מהא דר"א דאמר אף הרודה ונותן לסל וכמ"ש באות ב' אליבא דהרי"ף ורש"י וכן משמע לכאורה מפי' המשנה לרבינו בפ"ב דחלה שם וז"ל קבים הנזכרים כאן אין בהם שעור חלה ואמר נגעו זב"ז ר"ל בעת האפיי' שנגעו קצת ככרות לקצתם שאין חייבות בחלה עד שידבקו קצתם דבוק יפה. ורא"א שאם לש בדרך הדמיון מאה כעבין אחד אחד ואפה אותם והוציאן כולן מן התנור א' א' ונתקבצו כולן בסל אחד אעפ"י שאין נוגעות זו בזו חייב להוציא מהן החלה אחר אפיי' וכן בארו בגמ' ואמרו שאפי' בענין שאין נושכות זו בזו הסל מצרפן לחלה עכ"ל וא"כ מדסיים שאפי' בענין שאין נושכות זו בזו הסל מצרפן משמע דאתי למעט דנשיכה לא בעי אבל נגיעה בעי. והא דכתב לעיל אעפ"י שאין נוגעות זו בזו בלי ספק כונתו נגיעה שהוא דבוק יפה. וקאי אריש דבריו שכתב דבעת אפיי' שנגעו קצת ככרות לקצתם שאין חייבות עד שידבקו דבק יפה. וע"ז מסיים אמנם ר"א דאמר דהסל מצרפן היינו אעפ"י שאין נוגעות זו בזו היינו נגיעה יפה שהוא דבוק יפה. אבל נגיעה קצת בעי ומשו"ה מסיים שאפי' בענין שאין נושכות הסל מצרפן וז"ב ועיי' בר"ן בחידושי נדה ע"א ב' בד"ה ומקפת וקורא לה שם וז"ל כתב רש"י קוצה לה חלה עד שלא תקרא לה שם ומניחתה בכלי ומקפת ומקרבת הכלי אצל העיסה והרמב"ן חלק עליו דלא מקרי מוקף אלא בנשוך א"נ בכלי א' לר"א דאמר הסל מצרפן. וראי' לדבר דלא מקרי מוקף אלא בנשוך דהא תנן ב' עיסות א' טהורה וא' טמאה נוטל כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה ונותנין פחות מכביצה באמצע כדי ליטול מן המוקף עכ"ל הר"ן שם ועיי' בש"ך יו"ד סי' שכ"ד סקי"ז ובנקוה"כ סי' שכ"ז:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה