אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ג · מד)

מג)

מעתה לפ"ז שפיר אמרי' דמנחת סוטה דאשת כהן נשרפת שירי' אם כי אין לבעל חלק בירושה והיינו משום שמביא בשביל עצמו אשר הוא מחויב להביא משלו א"כ אין לך חלק גדול מזה דשלה נקראת מה שהיא מתכפרת בו ושלו מקרי מה שהוא באמת שלו. ומיושב לפי דברינו שהתוס' בסוטה כ"ג כתבו דהא דמנחת אשת כהן נשרפת דוקא במנחת סוטה ומביא ראי' מהירושלמי בפ"ב דסוטה מנחתה מלמד שהיא קדשה לשמה כשם שהיא קדשה לשמה כך קדשה לשמו ותני ר"ח ופליג ליקרב כליל אינה יכולה מפני שותפתו של אשה לאכול אינה יכולה מפני שותפות של איש אלא הקומץ קרב לעצמו והשיריים לעצמן ע"כ והוכיחו מזה דדוקא במנחת סוטה מנחתה נשרפת עיי"ש אמנם לפי דברינו אין ראי' מזה דבכל המנחות נדבה או אפשר אפי' חובה] אם מתה מנחתה נקרבת וא"כ הבעל יורשה וממילא יש לו בה זכות וכמ"ש לעיל ומשו"ה מנחתה נשרפת משא"כ במנחת סוטה אם מתה הלא מנחתה אינה קריבה א"כ אין לבעל שום זכות בירושה ואמאי נשרפת ובהכרח צ"ל משום דקרבן סוטה הוא שלו וכמ"ש וא"כ ממילא צריך לקדש גם לשמו ובזה מיושב ג"כ מה שלא הביא הרמב"ם הדין האמור בירושלמי הנ"ל דמנחת סוטה צריך לקדש לשמו ולשמה דהא הוא סתמא דירושלמי וליכא דפליג על זה ולפ"ד א"ש כיון דמביא הדין דמנחת סוטה נשרפת. אם כי אין לבעל חלק בירושה דהא אינה קריבה לאח"מ ובהכרח משום דהקרבן הוא שלו א"כ ממילא צריך לקדש גם לשמו. לשמה דהא לכפרה דידה אתי' ולשמו הואיל והוא שלו:

מה

) המורם מדברינו דלכך לדעת רש"י והרמב"ם דמנחת נדבה [או אפי' חובה] של אשת כהן נשרפת מטעם שיש לו חלק בה והיינו שהוא יורשה והוי שלו ויכול להקריב בכל עת שירצה אף שאינו במשמר שלו. א"כ ממילא מוכח שדעתם בהא דכתבנו בראשית דברינו דזכו יורשים. והוא דהתוס' בסוטה כ"ג א' ד"ה הקומץ קרב לעצמו הקשו וז"ל וא"ת אמאי לא שדינן לכולה מנחה בתר דידה ויהא שיריים נאכלין כדאמרי' בפ' כו' מתכפר עושה תמורה והכא היא מתכפרת במנחה זו. י"ל התם מקני להתכפר כולי זבח ואין למקדיש חלק בו אבל הכא יש לבעל חלק במנחה עכ"ל והנה לדעת רש"י והרמב"ם כפי מ"ש יקשה קו' התוס' הלא המתכפר עושה תמורה וכאן היא מתכפרת ובהכרח צ"ל משום דבמנחה יש לבעל חלק והיינו מה שיש לו זכות בהירושה דהא זכות אחר אין לו בזה וכמ"ש לעיל. ואם נימא דבגווני דא ישוב בחזרה לבעל המקדיש ולא ליורשי מי שהוקדש עבורו א"כ, ישאר קו' התוס' הלא המתכפר עושה תמורה אם כי יורשיו לא ירשו אותו ובכ"ז מקרי שלו במה שהוא מתכפר א"כ יהי' הדין באשת כהן איך מנחתה נשרפת משום זכות הבעל במה שיורש אותה. בכ"ז הלא היא מתכפרת וא"כ איך שירי' נשרפין משום זכות הבעל מה שיש לו חלק בירושה דהא חזינן דזכות דירושה לא מעלה ולא מוריד מהא דמתכפר עושה תמורה אם כי יורשיו לא יורשים הזכות. א"ו ליורשי מי שהוקדש עבורו ישוב הזכות ומשו"ה מתכפר עושה תמורה ומקרי שלו כיון שהוא מתכפר וגם יש להיורשים זכות בהירושה א"כ ה"ה גם במנחת כהן כיון שיש לו זכות בהירושה מקרי ג"כ שלו לענין דשירי' אינם נאכלים כנלפע"ד:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה