אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ג · ט)

ח)

ולולי דמסתפינא הייתי אומר דקושית הירושלמי צ"ל לקמן והיינו דתני שם להלן (כפי מה שהגי' הק"ע] תני נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותפדה משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותשרף קדש הקומץ ולא הספיק להקריב עד שמת הוא או שמתה היא הרי היא ככל המנחות ותשרף ע"כ וקושית הירושלמי הוא על מת הוא או שמתה היא לא כחטאת שמתה בעליה וחטאת שמתה בעליה ילכו לים המלח כלומר דהקושיא היא מדחזינן שמת הוא או מתה היא לאחר שקדש הקומץ מנחתה נשרפת א"כ הוא דמי ממש לחטאת שמתו בעליה דאל"כ אמאי נשרפת ואמאי לא נקריב דהא כל הקרבנות לבד חטאת אף שמתו הבעלים בין שחיטה לזריקה וכן במנחת נדבה שמתו הבעלים בין קמיצה להקטרה. בכ"ז מקריבין אח"כ. וכאן כיון שמתו הבעלים בין קמיצה להקטרה דאמרי' נשרפת א"כ הוא מטעם חטאה שמתו בעליה וא"כ מאי אריא שמתו הבעלים בין קמיצה להקטרה דאף קודם שהוקדש בכלי דלא הוי רק קדושת דמים הו"ל ג"כ לשרוף מטעם דמי חטאת שילכו לים המלח. וע"ז משני דמנחת סוטה לא נקראת שם חטאת אשר נאמר עליה דילך לים המלח. והא דמתו הבעלים בין קמיצה להקטרה מנחתה נשרפת ולא דיקרב משום דדמי לאשם תלוי [דהא גם היא באה על הספק וכמו באשם תלוי באם נשחט ונודע לו הדם ישפך והבשר יצא לבית השריפה ה"נ הכא דמתו הבעלים בין קמיצה להקטרה כיון שלא יוכל לברר הספק לכך מנחתה נשרפת. והדר פריך "אם לאשם תלוי אפי' משקדשה בכלי" כלומר דאיך תני נטמאת מנחתה משקדשה בכלי מנחתה נשרפת. הן אמנם דבכל המנחות קי"ל כן דאם נטמאת מנחתה משקדשה בכלי אין לה פדיון כמבואר במנחות ק' והיינו משום דכיון שהוקדש בכלי יש עלייהו קדושת הגוף ומש"ה אין להם פדיון כ"ז ניחא בשאר מנחות. משא"כ מנחת סוטה דמדמינן לה לאשם תלוי ובאשם תלוי גופיה בנודע לו קודם שחיטה שלא חטא אם כי קידש בקדוה"ג. בכ"ז ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה. א"כ ה"ה גם במנחת סוטה אם כי נתקדש בכלי ויש עליה קדוה"ג בכ"ז נאמר דיפדה. ומשני אמר רבי מתני' דמיא לאשם תלוי שנשחט. כלומר דקדושת כלי דמי לשחיטה לענין זה דנשרף וכמו שפירש"י במנחות ק"א שם דמכלי שרת לא אשכחן דנפדה ועי' בשיורי הקרבן ובמראה הפנים שם:.

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה