שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ג · ו)
אבל יתבאר זה עפ"י מה שחקר השעה"מ בפ"ז מנדרים מה יהיה משפט הנכסים באומר לאשה ע"מ שאין לבעלך רשות אלא מה שאת נותנת לתוך פיך או לשאר דברים אם מתה אם הבעל יורשה. דהן אמנם דבחייה לא קנה הבעל אבל כיון שמתה יורש הבעל מדידה עי"ש שהאריך וכתב דדעת רש"י בנדרים וכן דעת המאירי והר"א ממיץ דהבעל יורש אותם. וטעמו של דבר דאם כי הנותן גם לדידה לא נתן רק לדבר פרטי לבד בכ"ז אמדינן דעת הנותן שדעתו שרשאה לעשות בזה כל מה שתרצה ורק כוונתו במה שייחד לה דבר פרטי הוא רק לשלול זכות הבעל שלא נאמר מה שקנה אשה קנה בעלה אבל שלה היא לכל דבר וא"כ ממילא במתה יורש אותה הבעל עי"ש בארוכה. א"כ בכל הקרבנות והמנחות אף שנתנו לה באופן שלא זכה הבעל ואין לו בזה שום זכות בכ"ז אם מתה עד שלא הקריב קרבנה הלא הבעל יורש אותה וא"כ ממילא יש לבעל חלק בקרבנותיה ובמנחותיה והיינו דהא קי"ל דכהן בקרבן שלו יכול להקריב בכל עת שירצה אף שלא בזמן משמרו ועור לכהנים כמבואר בב"ק ק"י ובשארי דוכתי וברמב"ם בהל' כלי המקדש וא"כ כיון שהבעל יורש אותה והוי שלו הלא כשבעלה כהן הלא יש לו רשות להקריב בכל עת שירצה ומש"ה מקרי דיש לו חלק בקרבנותיה. ומש"ה מנחתה נשרפת מפני חלק שיש לו בו. ואם כי בשאר יורשים ל"א סברא זו דהא זה הוא בלתי ספין דכהן אינו יכול להקריב קרבן אביו מטעם ירושה. אמנם ל"ד ירושת הבעל לשארי ירושות. דשאר ירושות הלא יש להמוכר למכור לאחר או ליתן לאחר ולהפקיע ירושתו. אמנם בבעל כיון דהאשה אינה יכולה לסלק ירושת הבעל בשום אופן שפיר נאמר דמשום שהבעל יורשה יש לו חלק בקרבנותיה אשר משום זה מנחתה נשרפת: