אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ב · לה)

לד)

אמנם הברייתא דסוכה דסוברת דיכול לחלל הדמי השביעית שנמצא אצל הע"ה נ"ל דהרמב"ם מפרש דהברייתא סובר דשביעית מקרי ג"כ ממון גבוה ולא זכה הע"ה בדמי שביעית ומש"ה יכול לחלל ודמי למע"ש אליבא דידן דס"ל דממון גבוה ויכול לחלל אף שאינה ברשותו וכדברי רבא בב"ק הנ"ל והא דמבואר בירושלמי שביעית פ"ח הל"ח על המתני' אין לוקחין עבדיה ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן וקאמר עלה שם בגמ' א"ר יוסי זאת אומרת שאסור ליקח אשה מדמי שביעית. ומובא ג"כ בפ"ק דמע"ש. ומפרש הפני משה שם במע"ש במראה"פ דהא דאמר ר' יוסי שאסור ליקח אשה מדמי שביעית היינו לכתחלה אבל בדיעבד מקודשת דהא ממתני' דקדושין נ"ב שם מבואר להדיא דמקודשת בפירות שביעית במעשה דחמש נשים ולקט אחד כלכלה של תאנים כו' ושל שביעית היתה כו' ואמרו חכמים דאין אחיות מקודשת וכמו שהוכיח שם רב דמקודשת בפירות שביעית וא"כ איך יפלוג ר' יוסי על האמור במתני' ובהכרח דר' יוסי לא אמר רק לכתחלה אבל בדיעבד אף ר' יוסי מודי דמקודשת. וכ"כ המל"מ בפ"ה מאישות הל"ה ושניהם הוכיחו דגם דעת הרמב"ם הוא כר' יוסי דאין מקדשין לכתחלה מדכתב שם בהל' ג' המקדש בפירות שביעית ה"ז מקודשת ומשמע דרק דיעבד עי"ש ואם כי דיוקם מלישנא דהרמב"ם אין הכרח כ"כ דהלא כתב המקדש בפירות שביעית או באפר הפרה או במים שמלאן לעשותן מי נדה ה"ז מקודשת ע"כ ועי' בהמ"מ. והא ודאי דאפר פרה ובמים שמלאן לעשותן מי נדה יכול לקדש לכתחלה כיון שהוא יכול ליקח עבורם שכר ומקדשה בהם. אמאי לא יוכל לקדשה בזה לכתחלה. (וקצת יש ראיה לזה מדברי הרשב"א בקדושין שהכריח פי' רבינו בהא דאפר פרה ומלוי המים שמקדשין בהן עצמן ולא בשכר הבאה ומלוי המים כמו שפי' הראב"ד משום דא"כ הו"ל להברייתא להזכיר שהוא מקדשה בהשכר ומלשנא דברייתא משמע שמקדשה בהם עצמם וחשוב ממון משום שהיא יכולה לקבל מאיש שנצטרך לזה השכר עי"ש ברשב"א. ואמאי לא הוכיח דאם נאמר שמקדשה בהשכר אמאי תני הברייתא רק לישנא דמקודשת דמשמע רק בדיעבד דהא בהשכר יכול לקדשה לכתחלה דהא לכתחלה שרי ליקח שכר עבור זה א"ו דאף אם מקדשה בהם עצמם יכול ג"כ לקדשה לכתחלה] והרי הרמב"ם כללינהו פירות שביעית עם אפר פרה ומילוי המים א"כ ליכא ראיה מלישנא דהרמב"ם והרמב"ם תפס לישנא דברייתא. אמנם זה לכאורה מוכרח דהא דר' יוסי דאסור לקדש היינו לכתחלה דאיך יפלוג על המתני' דקדושין. אמנם בכ"ז קשה מאד דאם נימא דכוונת ר' יוסי הוא על לכתחלה דמאי איצטריך לאשמעינן דהלא ממתני' דקדושין ג"כ אינו מוכח אלא דאם קדשה בפירות שביעית דמקודשת והיינו דיעבד אבל לא לכתחלה. ועוד הא דאמר ר' יוסי שאסור לקדש אשה בדמי שביעית "דלכן מה בין קונה אשה לקונה שפחה" ופי' הפ"מ דא"א דמותר לקדש לכתחלה א"כ גם שפחה יהא מותר לקנות עי"ש ולכאורה הא התוס' בע"ז ס"ג כתבו דמשום מצות פו"ר מותר לכתחלה לקדש אשה בפירות שביעית ועי' במל"מ פ"ג מאישות הל"ג מ"ש על דברת התוס' הנ"ל דהלא הירושלמי אמר ר' יוסי דאסור לקדש אשה משמע דלכתחלה אסור עי"ש ואי נימא הא דאמר ר' יוסי דאסור לקדש לכתחלה א"כ איך יליף אשה משפחה דלמא באשה שרי לכתחלה משום בטול פו"ר וכמו שבאמת דעת התוס' בע"ז דשרי לכתחלה לקדש. ואפי' אם נימא דקדושי אשה הוא ג"כ אינו לכתחלה אבל בכ"ז איך שייך למילף אשה משפחה דשאני אשה משום מצות פו"ר.

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה