אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ב · לג)

לב)

ולהסביר הדבר ביותר על פי מ"ש הנמוק"י בפ' המוכר את הספינה פ"ח א' בעובדא דחד אייתי קרי ולקח כל אחד קרי והקדיש המוכר וקאמר שם הגמ' דאי הי' קייצי דמייהו לא הי' יכול המוכר להקדיש. ואי לא קייצי דמייתי עדנה ברשות המוכר ויכול להקדיש עי"ש וכן פסק הר"מ בפ"ו מערכין הל"ח וז"ל מי שהיה מוכר דלועין או ביצים וכיוצא בהן ובא אחד ונטל אחת והלך לו אם היה כל דמי אחת קצובין ה"ז כמו שפסק ואין המוכר יכול להקדיש דלעת זו שהרי אינו ברשותו ואם אין הדמים קצובין והקדישה מקודשת שעדיין ברשותו שזה שלקחה לא לקחה דרך גזילה וכן כל כיוצא בזה עכ"ל וכתב הנמוק"י שם וז"ל אבל אם אין דמיו קצובין והקדישן המוכר ה"ז קדוש אע"פ שאינו ברשותו שהוא כפקדון ביד זה שהרי לא נתכוין לגוזלו אלא לקנותו לרצונו של של זה אבל גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם כו' עכ"ל האיר לנו עיינין לחלק בין הא דלועין בין הא דלקט עניים או גנב ומכר ונגנב מה שהקשה הקצוה"ח משום דקניית הדלועין שלא לקח לגזול ורק לקח לקנות לרצונו של זה. מש"ה אם לא קייצי דמייהו מקרי עדיין ברשותו של המוכר. משא"כ בהא דלקט עניים אם כי העניים לא לקחו רק מחמת שסברו שגם זה הוא לקט. אבל בכ"ז לא לקחו לרצונו של זה. וכן הא דגנב ומכר הלא הלוקח לא לקח לרצונו של הנגנב מקרי שפיר אינם ברשותו אם כי לא לקחו דרך גזילה. משא"כ גבי ההיא דדלועין לא לקחו דרך גזילה ורק לקחו לקנותו לרצונו של זה מש"ה הוי גבי הלוקח כפקדון ומקרי שפיר ברשותו וז"ב ונכון וא"כ א"ש דברי התוס' רי"ד כיון שהוא לא לקח בדרך גזילה רק דרך מקח ולרצונו של זה א"כ כיון שיודעים שהמכירה הוא בטעות הוי גבי הלוקח כפקדון ומקרי שפיר ברשותו ויכול לחלל וצדקו דברי התוס' רי"ד ודבריו מוכרחין מהסוגיא דדלועין הנ"ל:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה