אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ב · כו)

כה)

"אמר ר' יוחנן אתי' דרשב"ג כמ"ד לעתותי ערב" כו' היינו כמו שאמר ר"י בבבלי צנועין ור"ד אמרו דבר אחד. "ברם כמ"ד בשחרית לא אתי" [יתבאר להלן כוונת הירושלמי] א"ר ירמיה אפי' כמ"ד בשחרית אתי' ויש אדם מחלל במחובר לקרקע כצ"ל כלומר דר' ירמי' אמר דאפילו תימא דצנועין בעלמא סוברין דבשחרית הפקיר מה שילקטו העניים אבל בכאן בהכרח צ"ל לעתותי ערב והצנועין מניחין המעות ואמרו כל מה שלקטו יהא מחולל. דהא במחובר א"א לחלל וא"כ ההכרח לצנועין לחלל אחר שלקטו אף דבעלמא סוברים דבשחרית אומר כל מה שילקטו העניים א"ר יוסי והיינו וקם לו אלו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זו הקדש שמא כלום" כלומר דר' יוסי מקשי לר' ירמי' שתי קושיות דממ"נ איך יכול לחלל לעתותי ערב. דהחלול הוא בשני אופנים. או שהמחלל מחלל מצד עצמו ואז בעינן שיהא ברשותו אבל אם אינו ברשותו א"י לחלל. או שהמחלל מחלל בעד חבירו מצד זכי' דזכין לאדם שלא בפניו וא"כ בעינן שחברו יזכה בהדבר דאל"כ ל"ש זכי' כיון דגם הזוכה לא יכול לחלל בעצמו דאינו שלו. וזהו קושית ר' יוסי לר' ירמי' "היינו וקם לו" כלומר הלא הזוכה לא זכה לעצמו ואיך יכול לחלל עבורו "אלו ראה ככר המתגלגל בנהר ואמר זו הקדש שמא כלום הוא" הוא קושי' השני' דאף המחלל לא יכול לחלל עבור עצמו דהלא אינו ברשותו וא"כ כמו שאינו יכול להקדיש כן אין יכול לחלל וכמו שהקשה הגמ' בבבלי א"ר ירמיה עד דאת מקשי לי למ"ד בשחרית קשייתי למ"ד לעתותי ערב" כלומר דר' ירמיה שואל לר' יוסי הלא גם למ"ד לעתותי ערב ג"כ יחול הקושי' איך יכול לחלל הא אינו ברשותו וא"כ אינו יכול לחלל לא מצד עצמו ולא מצד חברו ולמה לו להקשות עליו כשאומר אפי' למ"ד לעתותי שחרית א"ל מאן דאית ליה לעתותי ערב לית ליה לאילן קשייתי' כלומר ר' יוסי השיב לר' ירמי' למ"ד לעתותי ערב לית ליה שתי הקושיות דכיון דצנועין ור"ד אמרו ד"א א"כ תרווייהו ס"ל דגזל ולא נתייאשו הבעלים דיכולים הבעלים להקדיש ה"ה גם לחלל יכולין וכמו שאמר הבבלי על ר"ל הוא דאמר כצנועין אמנם כל הקושי' הוא לדידך דאמרת אפיל כמ"ד בשחרית אתי' וא"כ הצנועין לא סוברים כר' דוסא דיכול להפקיר דבר שאינו ברשותו דבהפקר עניים סוברים כמ"ד לעתותי שחרית דוקא ורק כאן בנטע רבעי דאי אפשר לחלל במחובר ומשו"ה מוכרחין לחלל לאחר שלקטו המקבלים. א"כ ישאר שתי הקושיות דמצד עצמם אינם יכולין לחלל משום שהוא אינו ברשותו. ומצד הזוכים ג"כ אין יכולין לחלל דהא לא זכו המקבלים. והיינו דנטע רבעי הוא כמו מע"ש דממון גבוה וא"כ ל"ש בהו זכי' ואיך זכו המקבלים."א"ל ולאו רשב"ג היא דאמר משיכתו של מעשר הוא פדייתו" כצ"ל. והיינו שר' ירמי' השיב לר' יוסי דלמ"ד בעתותי שחרית א"כ סובר דדבר שאינו ברשותו אינו יכול לחלל ובהכרח מיירי הצנועין בשביעית עצמה ורשב"ג הלא סובר דמשיכתו של מע"ש הוא פדייתו א"כ סובר דממון הדיוט הוא וא"כ שפיר זכו המקבלים ושפיר יכולין הצנועים לחלל בעד הזוכים כשיטת התוס' קדושין ובב"ק ד"ה הוא דאמר כצנועין מטעם זכין לאדם שלא בפניו

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה