אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה ב · כה)

כד)

ובזה אשכחנא פתרי במה שמחולק התוס' קדושין וכן גם התוס' בב"ק ד"ה הוא דאמר כצנועין שדעתם שיכול לחלל בעד חבירו מטעם זכין לאדם שלא בפניו. ודעת התוס' בב"ק הנ"ל ד"ה והצנועין שכתבו דאי כרם רבעי נוהג בשביעית לא אתי' הצנועין בשביעית משום דכיון דהמקבלים זכו איך יכולין הצנועין לחלל. א"כ ל"ל סברת התוס' קדושין דיכולין לחלל מטעם זכין לאדם שלא בפניו. והוא דהוא מחלוקה בירושלמי כפי שנבאר ז"ל הירושלמי פ"א ממע"ש הל"א א"ר יוחנן אתי דרשב"ג כמ"ד לעתותי ערב דתני' ר' דוסא אומר כל מה שילקטו העניים בין העומרים הפקר הרי הוא הפקר. ר' יהודה אומר לעתותי ערב כו' ברם כמ"ד בשחרית לא אתי' ויש אדם מבקר במחובר לקרקע. א"ר ירמי' אפי' כמ"ד בשחרית אתי' ולאו רשב"ג היא ועוד דאית ליה משיכתו של מעשר הוא פדיונו א"ר יוסי והיינו וקם לו אלו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זו הקדש שמא כלום. א"ר ירמי' עד דאת מקשי לי למ"ד בשחרית קשייתי' למ"ד לעתותי ערב. א"ל מאן דאית ליה לעתותי ערב לית ליה לאילן קשייתי' עכ"ל הירושלמי. ועי' בפ"מ שם שדחק מאד לפרש וביותר מ"ש שם דכוונת הקושי' ולאו רשב"ג הוא דסובר דמשיכתו של מעשר היא פדייתו סובר ג"כ דפודין במחובר דמאי ענין זה לזה. דהן אמנם דדעת התוס' בב"ק ס"ט דהא דאין מע"ש ונ"ר במחובר הוא רק מדרבנן אמנם מדעת הרמב"ם בפ"ט ממע"ש והבאנו לעיל בראשית דברינו משמע שהוא דאורייתא וכן הכריע בצדק הגר"א בביאורו ליו"ד סי' רצ"ד כדעת הרמב"ם בראיות ברורות וצודקות עיי"ש ויתר דברי הפ"מ דחוקין מאד כנראה לכל מעיין ולדעת דברי הירושלמי יתפרש ברחבה אך צריך הגה"ה קילה לאחר המוקדם איזה תיבות:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה