שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה ב · ג)
ולבאר זאת יתבאר עפ"י מ"ש רע"א בתוספותיו במס' מע"ש פ"ה אות י"ז וז"ל בתוס' פ' מרובה ס"ט ד"ה והצנועין היו מניחין את המעות וז"ל אי שביעית נוהג בכרם רבעי כדמשמע דאמלתי' דת"ק קאי צ"ל דצנועין אשאר שני שבוע קיימי דאי אשביעית כיון שהיו זוכין מן ההפקר לא היו יכולים לחלל כ"ל התוס'] הוכיחו דע"כ לא מיירי בשביעית דאי בשביעית כיון שזכו מן ההפקר לא היו יכולין לחלל עיי"ש ולפענ"ד י"ל דהצנועים קאי בין אשביעית בין בשאר שני שבוע. ובשביעית אף דזכו מן קר מ"מ זכות הוא להם שיתחלל ולא יאכלו בלא חלול וזכין לאדם שלא בפניו. אלא דבשאר השנים ל"ל מדין זכין לאדם דהא הזוכה גופי' א"י לחלל כיון דלא קנהו. וכיון דלא מצי מעבד ל"מ משוי' שליח. משו"ה הכריח בסוגי' דבב"ק הנ"ל דס"ל דצנועים דגזל ולא נתייאשו הבעלים הנגזל יכול להקדישו ולחללו וכמ"ש התוס' בקדושין נ"ו סוף ע"א. והא דאמרי' בסוגי' דב"ק מאן תנא צנועין רשב"ג והאמר רבב"ח אר"י כ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו. והא לרשב"ג אין עושין התקון רק בשביעית ומהני זכיה. צ"ל דס"ל להש"ס דמה דאמר רשב"ג דהצנועין עושין לפנים משוה"ד בתרתי. דאף בשאר שני שבוע עישין תיקון ג"כ על אופן שמניחין המעות כו' ובלא"ה צ"ל לדברי תוס' בב"ק הנ"ל דאית להו דצנועין קאי רק על שאר שני שבוע. ואיך אפ"ל דכולה רשב"ג הא לרשב"ג בשאר שני שבוע ל"צ תקון אע"כ כפי' הנ"ל דהצנועין עושין גם בשאר שני שבוע. אף דלא דמי כ"כ, דלדברי התוס' ב"ק לפי הצד דכולה רשב"ג. מוכרחין אנו לומר דהצנועין עושין לפנים משוה"ד לעשות תקון בשאר שני שבוע. אבל להתוס' קדושין דגם בשביעית מהני החלול מדין זכי' עדיין יקשה מנ"ל להש"ס למפרך כיון דרשב"ג קאמר לה די"ל דקאי רק אשביעית. ואך מ"מ ההכרח לומר לפי דברי תוס' קדושין הנ"ל דס"ל להש"ס בהחלט דהצנועין קאי גם בשאר שני שבוע אף לרשב"ג ובזה מיושב היטב דברי הרמב"ם דפסק כהצנועין והרי קיי"ל כר"י דגזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אין יכולין להקדישו והשיגו הרמב"ן בזה בתולדות אדם סי' קנ"ז ולפמ"ש ניחא דהרמב"ם דקדק וכתב והצנועין מניחין את המעות בשנת השמיטה כו' ובשמיטה אפשר לקיים ההלכה כצנועין כיון דהזוכה זכה מן ההפקר ויכול לחללו גם הבעלים יכולים לחללו מדין זכין לאדם. אף די"ל דהרמב"ם נקט בשנת השמטה משים דבשאר השנים הלעיטהו לרשע כו' מ"מ עכ"פ ממילא מיושב קו' הרמב"ן וסוגי' דב"ק הוא רק בשאר שני שבוע וכמו שצ"ל לדברי התוס' קדושין הנ"ל עכ"ל והנה במה שהקשה דלפי דעת התוס' בקדושין הנ"ל דגם בשביעית מהני, החלול מדין זכי' עדיין יקשה מנ"ל להש"ס למפרך כיון דרשב"ג קאמר לה י"ל דקאי רק אשביעית. לדעתי נראה ברור. דהג' בראשית הסוגי' שם דהקשה על הא דאר"י גזל ולא נתייאשו כו' מהא דצנועין ואם כי רשב"ג אמר לה האמר ר"י הלכה כרשב"ג ט' סמיך על הא דלקמן דאמר ר' יוחנן דצנועין ור"ד אמרו ד"א. א"כ בהכרח מיירי הצנועין אף בשאר שני שבוע דאם נאמר דצנועין איירי דוקא בשביעית ואז שפיר מהני החלול מטעם זכי' דהלוקחין זכו לנפשם דהפקר הוא. אבל בשאר שני שבוע באמת לא מהני החלול מטעם שאינם ברשותם כיון דבשאר שני שבוע לא זכו הזוכים לעצמם. א"כ ל"ד צנועין להא דר' דוסא דהא ר' דוסא מיירי באמת היכא דלא זכו העניים. א"ו מדאמר ר"י צנועין ור"ד אמרו ד"א בהכרח מיירי הצנועין כמו ר"ד אף בשאר שני שבוע וא"כ אז לא זכו העניים. וא"כ לא נוכל לומר דהבעלים יכולין לחלל מטעם זכי' כיון דגם המה לא זכו לעצמם ובהכרח דאף בגזל ולא נתייאשו הבעלים יכולין הבעלים להקדיש ושפיר הקשה הג' על ר"י וז"ב לדעתי: