שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה א · כח)
ואי קשי' לפ"ז כיון דיש שליחות להקדש א"כ אמאי כתב הרמב"ם בהל"ח דבני העיר ששלחו ע"י ש"ח הבעלים משלמין לעולם אף בנאבד לאחר שנתרם התרומה ואמאי הלא זכה השליח בעד הקדש. ומדוע בהל"ט באם נשלח ע"י ש"ש ונאבד אחר שנתרם פטורין הבעלים ומ"ש זה מזה אבל באמת כבר הסביר רבינו בפי' המשנה בשקלים דלכך אם שלחו פ"י שליח חייבין הבעלים לשלם לעולם משום שהמה פשעו במה ששלחו ש"ח עי"ש וא"כ ל"ש לומר בזה דזכה השליח בעד הקדש והוי כמו שנאבד מיד הבעלים עצמם דחייבים לשלם לעולם אף לאחר שנתרם התרומה ה"נ הכא ע"י שליח כיון דלא זכה ההקדש משא"כ בשלחם ע"י ש"ש דלא פשעו הבעלים משום דהש"ש ימסור לנפשו לשמור מגו"א. הן אמנם שלא יתחייבו השלוחים לשלם אם יאבד או יגנב משום דאין שמירה להקדש בכ"ז אגרייהו יפסידו אם יאבד או יגנב מאתם שלא ע"י אונס כמבואר בב"מ נ"ח ומשו"ה ימסרו נפשם לשמור וא"כ לא פשעו בשלחם ע"י ש"ש וא"כ זכה השליח בעד הקדש ומשו"ה לאחר שנתרם התרומה נאבד או נגנב הבעלים פטורין משום דשליח זכה בעד הקדש ונאבד או גנב ברשות הקדש וזהו ג"כ כונת הרמב"ם בהל"ט שלחו ביד ש"ש "שהוא חייב בגניבה ואבידה" וכן שם להלן הרי לא מסרו אלא לש"ש שהוא חייב בגו"א אין הכונה דכאן המה חייבים השלוחים בגו"א ז"א דהא השקלים המה הקדש אף קודם שנתרם התרומה ובהקדש אין דין שמירה. אלא דכונתו דמשו"ה לא מקרי הבעלים פושעים במה ששלחו ע"י ש"ש כיון דבעלמא ש"ש חייב בגו"א ובהקדש הן אמנם דמפטרי אבל אגרייהו מיהו מפסידין ומשו"ה מסרו נפשם לשמור בטוב משום הפסד שכרן ומשו"ה לא מקרי אצל הבעלים פשיעה וזכו השלוחים להקדש וע"כ נפטרין הבעלים אם נאבד או נגנב לאחר שנתרם התרומה דהוי כמו שהגיע ליד גזבר או ללישכה ונאבד אחר הרמת התרומה שהבעלים פטורין מלשקול עוד. וסובר הרמב"ם דע"כ לא נקראו הבעלים פושעים בשלחם ע"י ש"ש והשלוחים זכו בעד הקדש היינו היכא דבאמת גם השלוחים לא פשעו והיינו כשנאבד ונגנב באונס דאז הבעלים לא פשעו שמסרו לש"ש וגם השלוחים לא פשעו דהלא נאנס מידם ומה הי' להם לעשות דאז פטורין הבעלים לשקול עוד אם נאנס אחר שנתרם התרומה. משא"כ בנאבד מהשלוחים ע"י גו"א שלא באונס אשר גם זה מקרי פשיעה אצל ש"ש א"כ חזינן דהבעלים פשעו שמסרו לידי אנשים אשר אינם מתאמצים בשמירתם. וא"כ חייבים הבעלים לשקול עוד הפעם אף שנאבד ונגנב שלא באונס] לאחר שנתרם התרומה וכמ"ש: