אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה א · כז)

כו)

נמצא לפ"ז דכל עיקר הפטור שהבעלים פטורין מלשקול עוד בשלחו ע"י שליח או במסרו לגזבור או אף שנתנו להלישכה הוא רק בנאבד אחר שנתרם התרומה אבל בנאבד מקודם שנתרמה התרומה אף שהי' בהלישכה בכ"ז לא נפטרו הבעלים ומחויבים להביא שקל אחר ובזה מיושב לן קושי' חמורה בהא דאמר בפ"ב דשקלים מתני' ב' השולח שקלו ע"י אחר ושוקלו ע"י עצמו אם נתרמה התרומה מעל. וכן פסק הרמב"ם בפ"ג משקלים הל"ה הנותן חצי שקל לחברו להוליכו לשולחני ושקלו ע"י עצמו כדי שלא ימשכנו אותו על ידו והלך ושקל לעצמו אם נתרמה התרומה מעל השוקל. ולכאורה הדברים מרפסין איגרא הלא כבר הוכחנו בראיות ברורות דתיכף בעת הפרשה חל על השקל שם הקדש וא"כ אמאי בעינן דוקא נתרמה התרומה ואז הוא מועל הלא תיכף יהי' חייב במעילה הא נהנה מהקדש ולדעתי היא קושי' חמורה אמנם לפי דברינו הדברים מפולשים דהא כל עצמיות הטעם מה שהוא מועל במה ששקל השקל לעצמו מה שהפריש חברו לעצמו מאי הנאה יש לו אי משום המצוה הלא מצות לאו להנות נתנו. אמנם כל עיקר המעילה הוא הלא מבואר בירושלמי משום הנאת משכן דניצול ע"י שקל זה מבלי להשכין לו וכמ"ש הרמב"ם שהבאנו ושקלו ע"י עצמו כדי שלא ימשכנו אותו" ולפמ"ש לעיל דאף בהגיע ללישכה ונאבד קידם שנתרמה התרומה מחויב להביא שקל אחר ואין חל עליו תרומת התרומה. וא"כ ברור דאף ממשכנין אותו שיתן שקל אחר ומשו"ה בעינן שנתרמה התרומה כלומר לאחר ששקל ע"י עצמו נתרמה התרומה ואז הוא מועל משום דאפי' אם יאבד אח"כ יהיה פטור מלשקול עוד שקל אחר ויש לו הנאה שלא ימשכנו אותו עוד משא"כ כ"ז שלא נתרמה התרומה אין לו הנאה דאף שמסר השקל להשולחני או אף שנתנו להלישכה בכ"ז אם יאבד לא יהיה נפטר מלהביא שקל אחר ויתמשכן ע"ז וא"כ לא מקרי אצלו הנאה דהלא בכל עת הוא במורא ופחד פן יאבד ויתמשכן. אמנם כשנתרם התרומה הלא הוא פטור אף כשיאבד אח"כ וא"כ לא יתמשכן עוד ויש לו הנאה מזה ומשו"ה מועל. וא"כ אין הכונה אם נתרמה התרומה אחר הפרשת הראשון מקודם ששקל השקל השליח לעצמו שבהרמת התרומה נעשה השקל קודש ומשו"ה מועל השליח ששקל לעצמו. דאי מטעם קדושת השקל הלא נעשה השקל קודש תיכף כשהפריש והיה להשליח למעול אף שלא נתרמה התרומה. אלא דכ"ז שלא נתרמה התרומה אין הנאה לשליח במה ששקל לעצמו. ועי' בפי' המשנה להרמב"ם במתני' זו וכן בפי' הרע"ב שם שפי' אם נתרמה התרומה קודם שנתן השליח להגזבר את השקל לעצמו ולפי דברינו מה הכריחם לפרש כן הלא די אף שנתרם התרומה לאחר שנתן השליח השקל להגזבר. אבל ג"ז לא תברא דלשון המשנה הכריחם לפרש כן. משום דאם נאמר דהאי אם נתרם התרומה מיירי לאחר שנתן השליח השקל להגזבר לעצמו א"כ הו"ל להמתני' לומר אם נתרמה התרומה "אז מעל' דכיון דמיירי בעת שנתן השליח להגזבר לעצמו עוד לא הפריש התרומה וא"כ בעת נתינתו עוד לא חייב במעילה דהא אין לו עוד הנאה דשמא יאבד ויצטרך להתמשכן עוד כמש"כ לעיל ומשו"ה מפרשין דמיירי שנתרם התרומה קודם שנתן השליח השקל להגזבר לעצמו והלא קיי"ל דתורמין על העתיד לגבות וא"כ בעת שנתן השליח השקל להגזבר לעצמו הלא גם עליו חל הפרשת התרומה מה שנתרם מקודם ומשו"ה מעל תיכף אבל לא בעינן הפרשת התרומה מפאת הראשון משום דאם לא נתרמה התרומה לא חל עליו השקל שם קודש ז"א דתיכף בעת שהפריש נתקדש השקל. ורק דהפרשת תרומה בעי מפאת השליח ששקל לעצמו שיתחייב במעילה דאל"כ הלא לא נהנה וכמ"ש:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה