שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה א · ו)
הן אמנם לכאורה דברי המ"מ שהחליט בדעת הרמב"ם דאף דקיימא בחצרו ביום ל' לא קני לכאורה מופלאים דלפ"ז לא אתי דברי הרמב"ם לא עפ"י שיטת הר"ן הנ"ל ולא עפ"י שיטת הרשב"א דז"ל הרמב"ם בפ"ו מעירוכין הל"ט והאומר שור זה הקדש לאחר ל' יום ושחטו בתוך ל' הרי זה מותר בהנאה. הקדשו למזבח ה"ז הקדש למזבח אבל אם אמר ה"ז הקדש מעכשיו ולאחר ל' יום ושחטו בתוך ל' ה"ז אסור בהנאה ואם הקדשו בתוך ל' למזבח אינו קדוש' והוא מירושלמי קדושין פ"ג [הירושלמי הזה רמז הר"ן בשם הרשב"א הנ"ל שהביאנו לעיל] וא"כ חזינן בהדיא דדעת רבינו לא כסברת הר"ן דאמירתו לגבוה כמסירה להדיוט בקנין גמור דהוי כאומר מעכשיו ולאחר ל' יום. דהרי בריש דבריו כתב להדיא שאם שחטו בתוך ל' מותר בהנאה והיינו משום דיכול לחזור ורק היכא שפירש להדיא מעכשיו ולאחר ל' וא"כ הוא כדעת הרשב"א. ולפי החלטת המ"מ דאף דקיימא בחצרו ביום ל' לא מהני א"כ גבי הקדש לא מהני דהא תלי זה בזה כמ"ש לעיל וא"כ אמאי כתב הרמב"ם דוקא אם שחטו בתוך ל' מותר בהנאה הא אף לאחר ל' ג"כ מותר דהא לא חל עליו קדושה. וראיתי במל"מ שם בפ"ב שכתב על החלטת המ"מ שאינו מוכרח. ויוכל היות דגם הרמב"ם מודה דאם קיימא בחצרו ביום שלשים קנה עי"ש: