אור ברסלב

שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק

מערכה א · ה)

ד)

ובר מן דין דאם נאמר דבעת הפרשה לא חל עליו שום קדושה ורק בעת הרמת התרומה אז חל עליו הקדושה ומי מקדישו אז. ובהכרח צ"ל דהוי כפירש שקל זה יהי' קודש כשיופרש עליו תרומה זה לא ניתן להאמר לשיטת הרמב"ם. דהנה הר"ן בנדרים בסוגי' דבר פדא כ"ט ב' ד"ה הכא שאני דאמירתו לגבוה כמסירה להדיוט ומשו"ה לא מצי הדר. והקשה הר"ן ותהוי נמי כמסירה אכתי אמאי לא מצי הדר בי' כיון דלא חל ההקדש עד ל' יום דנהי דאמרי' בכתובות משוך פרה זו ולא תקנה לך עד לאחר ל' יום דאי קיימא באגם לא קנה ובעומדת בחצרו קנה היינו דוקא בשלא חזר בנתיים אבל אם חזר בנתיים אפי' עומדת בחצרו מצי למיהדר כו' ולגבוה נמי נהי דהוי כמסירה כיון דהשתא לא חיילי אמאי לא מצי מהדר. וי"ל דכי אמרי' כמסירתו להדיוט בקנין ממש של הדיוט קאמר וכמ"ד מעכשיו ולאחר ל' יום דמי כו' אבל הרשב"א כתב דאפשר דכי אמר הכי ה"מ אליבא דבר פדא דס"ל דקדושת דמים לא פקעה בכדי אבל לאביי ורבא דס"ל דקדושת דמים פקעה בכדי ומוקי הברייתא כפשוטא כו' הלכך לדידהו אפשר דנהי דאמירה לגבוה כמסירה להדיוט היינו כמסירה גרידא בלא מעכשיו כו' דא"א שתקנה יותר אמירה לגבוה ממסירה להדיוט הלכך לדידהו האומר הרי זו עולה לאחר ל' יום יכול לחזור עכ"ל הר"ן נמצא למידין אנו מדברי הרשב"א בהקדיש אחר ל' יום תלי בהדין דמשוך פרה ולא תקנה עד ל' דאי קיימא באגם לא קנה ואי קיימא בחצרו קנה ורק דבתוך ל' יכול לחזור אבל בהגיע יום ל' וקיימא בחצרו קנה וכן הוא דעת הראב"ד בפ"ב ממכירה הל"ט אמנם מבואר שם בהמ"מ דדעת הרמב"ם דאף דקיימא בחצרו ביום ל' לא קנה עי"ש וא"כ יקשה כיון דבעת הפרשה לא חל עליו הקדושה ורק לאחר הפרשת התרומה א"כ דמי ממש להקדיש לאחר ל' יום וכמו במשוך פרה ויקנה לאחר ל' לא מהני לדעת הרמב"ם אף דקיימא בחצרו א"כ גם גבי הקדש ג"כ איך יחול אח"כ ההקדש א"ו צ"ל דדעת הרמב"ם הוא כתי' הר"ן דסברת אמירה לגבוה כמסירה להדיוט הוא בקנין גמור והוי כמו שאומר מעכשיו ולאחר ל' יום וא"כ גם בתוך ל' אינו יכול לחזור וא"כ ממילא חל ההקדש מיד תיכף בשעת הפרשה:

תוכן העניינים

שקל הקדש על ירושלמי שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה