שקל הקדש על ירושלמי שקלים· רבי מנחם יוסף הכהן ואלק
מערכה א · ד)
אמנם אחר הברור הנכון לא זכיתי להבין דברי קדשו של רבינו הכס"מ. דהלא בהדיא מבואר ברמב"ם פ"ו ממעילה הלי"ג המפריש שקלו והוציאו בשאר צרכיו בין הוא בין חברו מעל והוא מהתוספתא מעילה ושקלים כמו שציין הכס"מ] נתנו לחברו לשוקלו על ידו והלך ושקל ע"י עצמו אם כבר נתרמה התרומה מעל השוקל ע"כ ובחלוקה הראשונה בהפריש שקלו והוציאו בשאר צרכיו דמעל לא הזכיר אם נתרמה התרומה. הרי מוכח דאף קודם שנתרמה התרומה נתקדש השקל בהפרשתו ומשו"ה מעל, ועוד מהא דכתב הרמב"ם בפ"ג משקלים הל"ט בהא דבני העיר ששלחו שקליהן ואבד דבש"ש אם עד שלא נתרמה התרומה נשבעין לבני העיר ובני העיר שוקלין אחרים כתב דאם לאחר שנשבעו נמצאו הראשונים אלו ואלו לשקלים והראשונים עולים לשקלי שנה זו והשניים יפלו לנדבה והוא מהירושלמי פ"ב דשקלים. והלא כאן מיירי קודם שנתרמה התרומה. וא"כ בשלמא אם נאמר דתיכף בעת הפרשה חל עליו שם קדושה א"ש דמשו"ה שניהם קדושים. ולא דמי להא דמבואר ברמב"ם בפ"ג משקלים הלי"ב הפריש שקלו וסבר שהוא חייב ונמצא שא"ח לא קדש. המפריש שנים ונמצא שא"ח אלא אחד אם בזא"ז הראשון קדש והשני חולין ואם בב"א אחד שקלים והשני מותר שקלים והיינו משום דהקדיש בטעות. וא"כ ה"נ נימא גבי בני העיר ששלחו שקליהן ונגנב ונמצא אח"כ שלא יהי' קדוש רק אחד אבל לא דמי דבשלמא הא דבהלכה י"ב דנמצא שאינו חייב. א"כ מעיקרא אגלאי מלתא למפרע דהקדש טעות הוא ומשו"ה לא קדוש. משא"כ כשהפריש הראשון הלא הי' מחויב אז להפריש שקלו וא"כ חל עליו הקדושה. וכן כשנאבד או נגנב קודם שנתרמה התרומה הלא לא יצא במצות שקלו ומחויב להפריש עוד פעם אחת. וא"כ כשהפריש שנית חל הקדושה גם על השני. וא"כ אף שנמצאו הראשונים בכ"ז לא נפקע קדושתן. אמנם אם נאמר דכ"ז שלא נתרמה התרומה לא חל על השקל שם קדושה והוא חולין וא"כ כאשר הפריש השני ונמצא אח"כ הראשון אמאי יהי' קדוש ומי הקדישו אז. דהא כ"ז שלא נתרם התרומה אין עליו שום קדושה ורק הפרשת התרומה מקדשו וא"כ אינו מקדש רק אחד ואמאי יהי' השני קדוש: